67
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
נשמות ישראל לשורשם ומקורם, למדריגה בה הם עומדים באופן של ,מקשה אחת".
נמצא, כי תוכן הפנימי של פעולת ההדלקה הוא העלאה לבחינת מקשה. לכן לומד רש"י שעיקר הענין בפרשתנו הוא ,,פרשת המנורה" - מעשה המנורה, כלומר, שהמנורה היא באופן של ,מקשה", ובהתאם לכך צריכה להיות גם הדלקת המנורה באופן של ,אל מול פני המנורה" - כחלק מה,מקשה", כהשלמה לאחדות של מקשה שבמעשה המנורה.
אך הרמב"ן, שפירושו הוא לא רק ,פשטים", אלא גם ,דברים נעימים ליודעי חן"* - סודות התורה - פירושו הוא בהתאם לפנימיות ומטרת העלאת הנרות שעל-ידי אהרן: תכלית העלאת
נשמות ישראל הוא, הרי, כדי לפעול ולעשות דירה לו יתברך בתחתונים"", דווקא בעולם הזה התחתון, במקום של רשות הרבים,
ולפי זה נמצא, שלפי הרמב"ן העיקר כאן הוא ההדלקה, אלא בכדי שההדלקה תהיה כראוי - הרי זה עלידי שבהדלקה ניכרת האחדות של ,מקשה", שמצד עצם הנשמה.
(משיחת ש"פ בהעלותך תש"ל)
הערות
- 5. ראה בפרטיות בס' הערכים שם ס"ו.
- 6. כמו שכתב בהקדמתו לפירושו עה"ת.
- 3. בהעלותך א שיחות 4
- 4. ומזה מובן, שהתכלית של מקשה - האחדות של ישראל כפי שהם מצד שרשם ומקורם - היא כדי להמשיך אחדות זו (גם) במקום שבו הנשמות עומדות בהתחלקות לשבעה נרות שונים, אופני עבודה שונים, שגם שם תימשך האחדות שמצד שורשם, וזה מתבטא בכך ש,אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות".
- 7. תנחומא נשא טז. תניא רפל"ו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.