66
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
56 לקוטי נקראים מנורה, שבמנורה יש שבעה נרות, שהינם שבע מדריגות בעבודת ה'.
ובכך ישנם שני ענינים'י: כפי שנשמות ישראל הינן מצד שרשן, שם ,כולן מתאימות ואב אחד לכולנה"*, הן עומדות כולן בהתכללות ובהתאחדות, עד שכל ישראל הם דבר אחדיי. לאחר מכן, לאחרי שכל נשמה נמשכת משורשה, נעשה כל יהודי מציאות בפני עצמו, מחולק מהשני, ובכל אחד קיימות מעלותיו הפרטיות שבהתאם להם היא שליחותו ,נבראתי לשמש את קוני"י.
ואלו הם שני הענינים שבמנורה:
,וזה מעשה המנורה מקשה זהב את ירכה עד פרחה מקשה היא" - מורהלי על התאחדות בני ישראל כפי שהם נמצאים בשרשם - ,מקשה אחת זהב טהור", הם עומדים בהתאחדות גמורה, בלי התחלקות מדריגות ביניהם'.
לאחר מכן הם מתחלקים לשבעה קנים שונים, שבעה אופנים שונים בעבודת ה'.
וזה שאומר הפסוק: כיצד צריך להתבצע ,,בהעלותך את הנרות", כאשר
בהעלותך א
כל ,נר ה' נשמת אדם" מבצע את עבודתו הפרטית? - הדבר צריך להיות באופן של ,אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות", שיהיה ניכר בגלוי כיצד כל עבודה פרטית של כל אחד אינה מהווה עניין שלעצמו, אלא כולם קשורים; בכל אחד ניכר כיצד עיקרה ותוכנה של עבודתו הפרטית היא - הנקודה הכללית של ,(אני נבראתי) לשמש את קוני", המאירה בשווה בכל אופן של עבודה.
ט. שני אופנים לפעול אחדות
ובענין זה עצמו קיימים שני אופנים: האם ,וזה מעשה המנורה מקשה זהב" בא כהמשך ופרט להדלקת הנרות, כדעת הרמב"ן; או להיפך - ההדלקה ,אל מול פני המנורה יאירו... " גומרת ומשלימה את מעשה המנורה, כשיטת רש"י.
בפעולת אהרן בנשמות ישראל - ,בהעלותך את הנרות" - ניתן לראות כיצד היא לפי פשוטה, וכיצד היא לפי פנימיותה ומטרתה:
רש"י, שענינו פשוטו של מקרא, מפרש את פעולת אהרן ,,בהעלותך את הנרות" כפשוטה: הוא פועל בנשמות ישראל שכל אחת בפני עצמה תהיה בעליה, תימשך לשורשה ומקורה, שזו מדריגת אהרן - שושבינא דמטרוניתא (=שושבין האשה)* - המעלה את
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.