63

הרמב"ן מקשה על פירוש רש"י ומפרש אחרת: כשם שהנאמר בפרשת אמור בא להוסיף על הנאמר בפרשת ואתה תצוה (שההדלקה צריכה להיות על המנורה דווקא), בדומה לכך בפרשה זו = ,ובכאן כאשר השלים להזכיר הקמת המשכן השלים עוד כל דיני הנרות וצוה שיהיו שבעת הנרות כולן דולקות לדורות אל מול פני המנורה, כאשר הזכיר במעשה המנורה... לא בלתי מנורה ולא בלתי שיאירו כולם אל עבר פניה" (וכך צריך להיות גם לדורות, שלכן ,לא הזכיר בפרשה הזאת ,באוהל מועד" ללמד שיהיה כן במקדש...").

מהאמור עולה, כי נקודת המחלוקת בין רש"י והרמב"ן היא:

ה. לפי רש"י הפסוק העיקרי כאן הוא העוסק במנורה עצמה

מהאמור נובע כי קיים הבדל בין רש"י והרמב"ן - כיצד יתפרש הפסוק ,וזה מעשה המנורה מקשה...":

לדעת הרמב"ן, מכיוון שתוכן הפרשה ,בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו..." הוא המשך ,לדיני הנרות" - הדלקת המנורה, הרי גם הסיום, הפסוק ,וזה מעשה המנורה מקשה..." הוא פרט והשלמה לדיני הנרות - בכדי לקיים את מצות הדלקת הנרות: כשם שההדלקה צריכה להיות על מנורה דווקא (ולא ,,בלי מנורה"), צריכה ההדלקה להיות על מנורה שהיא ,מקשה", ואם לא הרי זה מעכב את הדלקת הנרות.

אך לפי פירוש רש"י, הקורא לפרשה ,פרשת המנורה" (כאמור), נמצא, שהעיקר בפרשתנו הוא (לא הדלקת הנרות, אלא) מעשה המנורה שנאמר בפסוק ,וזה מעשה המנורה מקשה...".

אך צריך ביאור: הרי הפרשה מדברת לכאורה (בעיקר) לא אודות המנורה עצמה, אלא אודות מצות הדלקת הנרות, ,אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות"?

מכך מובן, שגם הענין של ,אל מול פני המנורה" נוגע (לא כל כך לקיום מצות הדלקת הנרות, אלא) לעצם גוף המנורה.