62

פד לקוטי האמצעי, שבזה תלוי כיצד ,יאירו (על גבי) שבעת הנרות".

אך לפי זה צריך להבין את לשון הכתוב בפרשתנו ,אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות": מכיוון שכאן ניתווסף ציווי במעשה ההדלקה של אהרן, היה הדבר צריך להיאמר בלשון ציווי לאהרן ,,תאיר שבעת הנרות", ולא ,יאירו" שהנרות יאירןי??

ד. מחלוקת רש"י והרמב"ן והביאור בזה - בהקדם:

בפרשות העוסקות במנורה מוצאים מחלוקת בין רש"י והרמב"ן:

א) בפרשת אמור<, בה נאמר הציווי ,ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור

עה"ת ריש פרשתנו**. אבל ראה מקומות שבהערה הקודמת.

4) וכמו שהקשה באוה"ח כאן ד"ה בהעלותך. ובאוה"ח מתרץ (לשיטתו) כי הציווי רק על ההכנה (הנרות עצמן), אבל לפי המבואר בפנים לפרש"י, שהציווי כאן גם על אופן הנחת הפתילה - הקושיא במקומה עומדת.

5 בד, ב"ג.

בהעלותך א

להעלות נר תמיד מחוץ לפרוכת העדות באהל מועד יערוך אותו אהרן...", כותב רש"י: ,זו פרשת מצות הנרות, ופרשת ואתה תצוה לא נאמרה אלא על סדר מלאכת המשכן לפרש צורך המנורה".

ואילו הרמב"ן שם בפרשת אמור חלוק על רש"י, ומפרש כי ,צורך הפרשה הזאת" (פרשת אמור) הוא לגבי הדלקת המנורה, כי ,שם (בפרשת תצוה) עוד לא אמר אלא ,יערוך אהרן ובניו...", והיה במשמע על המנורה או בלא מנורה אם תשבר או תאבד..., ועכשי? אמר בפירוש ,על המנורה הטהורה"? שלא ידליקו אלא על מנורה הטהורה".

זאת אומרת: לפי רש"י פרשת אמור היא הציווי של ,,פרשת מצות הנרות", ואילו לפי הרמב"ן היא המשך ופרט במצות הדלקת הנרות שבפרשת תצוה, שההדלקה צריכה להיות דווקא על המנורה.

ב) בתחילת פרשתנו מפרש רש"י ,למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים... אמר לו הקדוש-ברוך-הוא חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות".