59
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי זהו ההסבר לכך שנשיאת הארון היא, כמובא לעיל מן הרמב"ם, באופן של ,,פנים כנגד פנים .. ופניהם לפנים" - המצביע על כך שכולו פנים.
מכך רואים, שהטעם לנשיאת הארון בכתף איננו דין סתמי בכבוד הארון, המתאים גם לכלי המקדש האחרים, אלא שה,כתף" הוא המקום המיוחד המתאים במהותו דוקא לענינו של הארון מצד הלוחות שבו, התורה כפי שהיא בארון. מכך נובעת גם ההלכה בנגלה שבתורה, שמשא הארון בכתף הוא דין הקשור ל,חפצא" של הארון - ה,חפצא" של הארון זקוק ל,מקום" מיוחד גם בשעת נשיאתו, משום התורה שבו, והוא - דוקא ,בכתף".
₪ פרשת נשא - פניו
לארון לפי זה מובן הקשר המיוחד של פרשת נשא לזמן מתן תורתנו*,
אשר פרשת נשא נקראת בסמוך לחג השבועות - בשבוע של חג השבועות,
(או בשבת שלפני חג השבועות)" -
בתורת החסידות, במקורות שהוזכרו לעילי, מוסבר, שהתכלית של ,המשכת בחינת פנים", הקשורה לתורה, נעשתה בזמן מתן תורה, כאשר ,פנים בפנים דבר ה' עמכם".
וכאשר מגיע זמן מתן תורה בכל שנה ושנה, זהו הזמן שבו מקבל כל יהודי תוספת כוח להגיע לידי כך שיהיו פניו אל הארון,
שפנימיות רצונו וחפצו תהיה רק באלקות, ואחוריו לחוץ, שמעשיו ההכרחיים לקיום העולם ולקיום גופו ייעשו רק בהכרח, ללא פנימיות% ועונג*,
נתינת כוח זו מתחילה בעיקר
בשלשת ימי הגבלה, ועל ידי הכנה זו, מקבלים את ,התורה בשמחה ובפנימיות"'*.
(משיחות מוצש"ק פ' נשא תשל"ט, מוצש"ק " שבט תש"ל)
כ69
הערות
- 6. נוסף על עצם השייכות ע"פ מ"ש בבמד"ר בריש הפרשה במ"ש נשא את ראש בני גרשון גם הם, דהקדימו הכתוב לקהת מצד כבוד התורה. וראה גם בהנסמן בשאר המקומות שבהערה 22. וראה כלי יקר ריש פרשתנו. לקו"ת פרשתנו סד"ה (וידבר גו') נשא גו' (וביאורו) הא' והב'. וראה לקו"ש חל"ג ע' 42 ואילך.
- 2. נשא ג
- 7. ובד' קביעויות (ב' בשנים פשוטות וב' במעוברות) הקביעות דחגה"ש הוא ביום ו' וש"ק שלפני פ' נשא (ראה עתים לבינה מאמר טו).
- 8. לקו"ת שם. דרמ"צ שם בסוף המאמר. ועוד.
- 9. ראה לקו"ת שלח (מב, ד) בלא לב ולב.
- 0. דרמ"צ שם.
- 1. לשון ברכת רבותינו נשיאינו לחה"ש.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.