55
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי
מובן, שהארון אינו דומה בנשיאתו בכתף לשאר כלי הקודש, אלא נושאים
אותו בכתף במיוחד מפני ש,שם התורה"* - הלוחות (וספר התורה)% שבארון* -
חשיבות וכבוד התורה נדרשים
תמיד, ואף כאשר נושאים אותה ממקום למקום, צריך להיות לה ,מקום" מיוחד.
ויש לומר, שזהו אחד הטעמים לכך שהרמב"ם מציין בהלכה זו גם את הצד השלילי ,אין מוליכין אותו לא על הבהמה ולא על העגלות" ומביא את ההוכחה ,ולפי ששכח דוד ונשאו על העגלה נפרץ פרץ בעוזא":
בכך מודגש, שכאשר נושאים את הארון על עגלה, הרי לא זו בלבד שמבטלים את המצוה של נשיאה בכתף, אלא מבטלים גם את קביעת המקום של הארון - התורה: הובלה על
נשא ג
הבהמה או על עגלות מצביעה על ההיפך מקביעות מקום, והפעולה של ,נשאו על העגלה", שהיא להיפך מכבוד התורה, הביאה לידי ,נפרץ פרץ בעוזא".
וזהו ההסבר לכך שהרמב"ם מקדים ומציין את השלילה ,אי מוליכין אותו..." לפני החיוב ,מצוה לנוטלו על הכתף..." - כדי להדגיש, שאיסור זה אינו רק תוצאה של המצוה .בכתף ישאו"*', אלא הוא איסור בפני עצמו", משום הזלזול בכבוד התורה, שעל כך מגיע עונש מיוחד, .נפרץ פרץן בעוזא".
4 ,מצוה לייחד לספר תורה מקוס ולכבדו ולהדרו..."
הוכחה והסבר לכל האמור לעיל ניתן ללמוד מדברי הרמב"ם עצמו בסוף
הערות
- 4. ובבמדב"ר פ"ה, ח (שהובא לעיל בפנים ס"ב) מסיים ,אלא כיון שהיו באין לטעון את הארון כו' אמר הקב"ה התורה היא חיים שנאמר .. ובני קהת מחזיקים בתורה שהיא חיים זה הארון שנושאין שבו התורה כו'".
- 5. ראה ב"ב יד, א ואילך דלוחות ושברי לוחות מונחות בארון ומחלוקת בס"ת אם מונחת בארון או בצדו. וראה גם במדב"ר פ"ד, כ (בהמשך להמאמר ע"ד דוד והבאת הארון).
- 6. וכן מפורש בחינוך שם בשרשי המצוה דנשיאת הארון בכתף ,,לפי שכל עיקר כבודם של ישראל היא התורה שבה נבדלו משאר העמים ונעשו חלק הש"י על כן ראוי וכשר לשאת אותה בכתפי האנשים הנכבדים והמקודשים שבנו".
- 66. עפ"ז יש לבאר שינוי לשון הרמב"ם בהלכה זו, שבבבא הא' כתב ,מצוה לנוטלו על הכתף", ובבבא הב' ,מצוה לנשאו על הכתף": הכוונה ב',אלא מצוה לנוטלו על הכתף" ברישא אינה לקיום מצות ,בכתף ישאו" אלא לחיוב נטילתה מצד האיטור של הולכת הארון על בהמה ועגלות (מפני זלזול התורה), ולכן נקט לי ,נטילה" דהיינו לקיחתו ממקום למקום (ולא עצם מעשה הנשיאה): משא"כ בסיפא קאי במצות נשיאתו מקרא ד,בכתף ישאו", ולכן כ' ,לנשאו".
- 7. בסגנון אחר: הקדמת השלילה ד,אין מוליכין כו'" מדגיש שתוכן העשה ד,,בכתף ישאו" אינו רק חיוב גברא, אלא דין בחפצא דארון, שטעונה ,מקום" מיוחד מצד כבוד התורה, כבפנים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.