51
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אך יש להבין בכך: הרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, וכיון ש,ולבני קהת לא נתן (עגלות)", הרי הם הוכרחו לשאת גם את כלי הקודש האחרים בכתף, ויש להסביר מהו הטעם להבדל ביניהם.
ג(. הרמב"ם: הוכחות לשני הפרטיס
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את דברי הרמב"ם בהלכה הנ"ל בהלכות כלי המקדש, ואלה דבריו:
,בעת שמוליכין את הארון ממקום למקום אין מוליכין אותו לא על הבהמה ולא על העגלות, אלא מצוה לנטלו על הכתף, ולפי ששכח' דוד ונשאו על
נשא ג
העגלה נפרץ פרץ בעוזא<, אלא מצוה לנושאו על הכתף, שנאמר: כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו".
ויש להבין: ספרו של הרמב"ם הוא הרי ספר של ,הלכות הלכות"5, ומדוע חשוב לציין כאן להלכה את ההסבר ,ולפי ששכח דוד ונשאו על העגלה נפרץ פרץ בעוזא"?
לכאורה יש לומר, שמכך מוכיח הרמב"ם שמשא הארון היה חובה גם לאחר תקופת המדבר, אם היו נושאין את המקדש ממקום למקום, ומכך מובן שזוהי מצוה לדורות.
אך דחוק ביותר לומר שזהו הטעם היחיד להבאת ענין זה, כי באם כן לא ברור: מדוע בספרו ,היד החזקה" מביא הרמב"ם דוקא הוכחה זו, כאשר בספר המצוות הוא מביא הוכחות אחרות?
מפשטות לשון הרמב"ם, ובמיוחד מכך שהוא שב ואומר, לאחר ,ולפי ששכח...", ,אלא מצוה לנושאו על הכתף" מובן, שכוונת הרמב"ם היא להביא הוכחות לשני הפרטים? שהוא
הערות
- 4. בכס"מ מציין לסוטה (לה, סע"א). ולהעיר, שהלשון ,ולפי ששכח דוד" שברמב"ם שם (וכ"ה בסמ"ג שבהערה 5) ליתא בסוטה שם. וכן ליתא בירושלמי סנהדרין פ"י ה"ב. ועוד. ובכמה מפרשים בהנ"ל (מפרשי הע"י (סוטה שם) ומפרשי המדרש) מסבירים איך טעה* דוד - כי ה" ס"ל שאי"ז מצוה לדורות (וכיו"ב), ע"ש. אבל לשון הרמב"ם הרי הוא שכח**. וראה הביאור בזה
- 2. *) ראה גם חינוך שבהערה 5: שמו חכמים לדוד טועה בדבר כור'. וראה במדב"ר פכ"א, יב: שסופך לטעות .. טעה ונתנו כו' (אבל ראה שם בהמשך הענין ,,שגגת תלמוד כו'" ובמתנות כהונה שם).
- 3. **) ראה במדב"ר פ"ד, כ מפי מה ענש שנתעלם המקרא מעייו כר. וראה גם ספרי ובמדב"ר (פי"ב, כ) עה"פ ,ולבני קהת גו'": נתעלם מעיני דוד שלא נשאו כו' (הובאו במהר"י קורקוס (נסמן בהערה 51)). והכוונה לכאורה, לא שטעה בזה כ"א ששכח הפסוק (משא"כ בשאר המקומות, שאפשר לפרש שטעה). אבל ראה מפרשי הספרי.
- 4. (והדיוק בענין השכחה) ע"פ דא"ח - במקומות שנסמנו לקמן הערה 73.
- 5. שמואל ב ו, זדח. דה"א יג, ידיא.
- 6. רמב"ם בהקדמתו לספר היד.
- 7. ולהעיר דאיכא בינייהו כשנשא בידים וכיו"ב. ודוחק גדול לומר שאין דרך נשיאת כלים אלא בכתף. וראה (במדבר ד, טז) ופקודת אלעזר גו' ובירושלמי (שבת פ"י ה"ג) הובא בפרש"י שבת צב, א ד"ה שכן. וראה הרמב"ן וס' זכרון (במדבר שם) ומלאכת שלמה למשנה שבת שם דמשמע
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.