49
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
א. ,עבודת הקודש עליהם בכתף *שאו"
הרמב"ם פוסק': ,בעת שמוליכין את הארון ממקום למקום, אין מוליכין אותו לא על הבהמה ולא על העגלות אלא מצוה לנוטלו על הכתף .. שנאמר?: כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו", ובמנין המצוות3 מונה הרמב"ם את המצוה ,לשאת את הארון על הכתף"+ - כמצוה בפני עצמה*.
ידועה השאלה%: בפסוק שמצטט הרמב"ם הרי נאמר במפורש ,ולבני קהת לא נתן (עגלות) כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו", וכפי שרש"י מפרש זאת ,משא דבר הקדושה הארון והשולחן וגו'". כלומר, הציווי ,בכתף ישאו" אינו חל רק על הארון, אלא גם על כלי המקדש האחרים - שולחן מנורה ומזבחות וכדומה?, ומדוע פוסק
הרמב"ם שהמצוה היא רק ,לשאת את הארון על הכתף"?
בפשטות יש לומר: במנין המצוות מונה הרמב"ם רק את המצוות שנהוגות לדורות*. ולכן הוא מונה רק את ,משא הארון", כי הפסוקים ומאמרי חז"ל שמצטט הרמב"ם אודות ,בכתף ישאו" לדורות הם רק לגבי הארון, ולא לגבי כלי המקדש האחרים", שנכללו במשא בני קהת, כפי שרואים מן ההוכחות המובאות בספר המצוות"'.
יותר מכך: רבי אברהם בן הרמב"ם1! מסביר, שמן הפסוק' ,ויאמר ללוים .. תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה
הערות
- 1. שיחות 57
- 1. הל' כלי המקדש פ"ב הי"ב.
- 2. פרשתנו ז, ט.
- 3. בסהמ"צ מ"ע לד ובהנסמן בהערה הבאה.
- 4. כ"ה לשון הרמב"ם במנין המצות שבריש ספר היד, ועד"ז הוא בהכותרת להל' כלי המקדש (מצוה ו').
- 65. וכ"ה דעת הסמ"ג מצות עשה קסח. חינוך מצוה שעט.
- 6. כ"ק אדמו"ר הצ"צ - אוה"ת פרשתנו ע' רנו (ומסיים ,וצריך ישוב מ"מ איך שיהי' כל הפוסקים כתבו כהרמב"ם"). מנ"ח לחינוך שם.
- 7. ראה גם פרש"י שבת צב, א ד"ה תלתא
- 9. מלעיל. ולהעיר מלשונו בסוטה לה, סע"א ד"ה לא נתן. ואכ"מ.
- 8. כמו שהאריך בסהמ"צ שורש ג.
- 9. עפ"ז יומתק מה שבהעתקת הארון ממקום למקום בימי דוד (ראה לקמן ס"ג וש"נ) לא נזכר כלל ע"ד שאר כלי הקודש - כי רק בנוגע לארון צ"ל ביאור איך העתיקוהו.
- 12. וי"ל שגם מטעם זה ראית הרמב"ם (ראה ס"ג שם) היא דוקא מפסוק דעוזא.
- 0. ועפ"ז י"ל דהראיות שהביא בסהמ"צ שם (מ"ע לד) באו להוכיח [לא רק זה דהמצוה לדורות היא בכהנים (ע"ש ובקנאת סופרים), כ"א] גם על עצם המצוה, וכמו שמסיים ,הנה נתבאר לך שמצוה זו מכלל המצות".
- 1. בס' מעשה נסים סי' ב. וראה מרגניתא טבא בשרשים שם אות ו.
- 2. דה"ב לה, ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.