38
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי שהאדם יהיה ,עובר עבירה". זוהי המשמעות של קינוי וסתירה בעבודה הרוחנית, שהיהודי מסתתר מפני הקדוש-ברוך-הוא*, שהוא ה/,איש" של כנסת ישראל, למרות שה;איש" קינא והזהיר ,אל תסתרי", ,לא יהיה לך... על פני"*, והוא מסתתר? עם ,איש אחר" - היצר הרע.
והמלים ,ונקתה ונזרעה זרע" רומזות לענין התשובה. על ידי התשובה, הרי לא זו בלבד שהיהודי מזדכך מטומאת החטא - ,ונקתה", אלא יותר מכך - הוא מתעלה לעומת מצבו הקודם, כנאמר*: מקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין.
ואת זאת מבהיר רש"י, גם לפי המשמעות הפנימית, ש.,ונזרעה זרע" - ההתעלות שעל ידי התשובה - אינה סתם ענין שולי, אלא היא נובעת מה,מים המאררים" עצמם. ההתעלות כרוכה בהפיכת ה;מים המאררים" עצמם לטוב, ,אתהפכא"*... ,וטעמין
נשא א
מרירו" למיתקא', זדונות נעשות לו כזכיות'*.
זהו ההסבר בפנימיות לכך שהענין של ,ונזרעה. זרע" מופיע רק בסוף הפרשה, בביצוע למעשה, ולא לפני כן בשבועה, כי ענין זה, שעל ידי הירידה עקב החטא (,סוטה") נגרמת לאחר מכן עליה לעומת המצב שלפני החטא - אינו יכול להופיע 4 בגלוי לפני עשיית התשובה.
לפני שיהודי חוזר בתשובה, הרי האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה?, אסור לחטוא מתוך חישוב שעל ידי כך יגיעו למעלת התשובה5.
רק לאחר עשיית תשובה בפועל, אז מתגלית הכוונה בכך*, שלא זו בלבד שיגיעו לידי ,ונקתה", כמצב שלפני החטא, אלא .ונזרעה זרע" = נגרמת
הערות
- 5. ראה רש"י תשא (לב, כ) ,נתכוין לבדקם כסוטות". ובבמדב"ר פרשתנו (פ"ט, מד ואילך) דרש כל הפרשה על חטא העגל. ע"ש.
- 6. יתרו כ, ג.
- 7. עדמש"נ אם יסתר איש במסתרים (ירמי' בג, כד).
- 8. ברכות לד, ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד (בשינוי לשון).
- 9. זח"א ד, א. תניא ספ"י.
- 0. ע"ד לשון חז"ל (מנחות מד, א): מצעות שהציעה לו באיסור הציעה לו בהיתר.
- 1. יומא פו, ב.
- 2. משנה יומא פה, ב.
- 3. וכן מצד הזדונות - שלפני עשיית התשובה ה"ה גקה"ט לגמרי והיפך רצונו ית', והפיכתם לזכיות הוא חידוש גמור. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חכ"ז (ע' 130 ואילך) שלכן לא שייך לומר עליהם שהם בגדר ,דבר שיש לו מתירין" (ע"י התשובה). ע"ש.
- 4. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 66 ואילך ובהערות שם. לקו"ש [המתורגם] חי"ח (ע' 425; 9). לקו"ש חכ"ז שם (ע' 128. 133).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.