34

19 לקוטי בין רבי עקיבא לבין רבי ישמעאל: רבי עקיבא אומר ,ונקתה ונזרעה זרע, שאם היתה עקרה נפקדת". ועל כך אומר רבי ישמעאל ,אם כן יסתרו כל העקרות ויפקדו... אם כן מה תלמוד לומר ונקתה ונזרעה זרע, שאם היתה יולדת בצער...". אומרים המפרשים2, שרש"י אינו מבאר כדברי רבי עקיבא ,שאם היתה עקרה נפקדת" מפני שאלתו של רבי ישמעאל ,אם כן יסתרו כל העקרות ויפקדו", ומשום כך הוא בוחר בפירושו של רבי ישמעאל.

אך לכאורה דחוק ביותר לומר שזהו נימוקו של רש"י בבחירת פירושו של רבי ישמעאל, כי:

א) השאלה ,,אם כן יסתרו כל העקרות ויפקדו" אינה קשה כל כך, ולפחות - בדרך הפשט, שהרי: (א) אין די בסתירה בלבד כדי שתיפקד, אלא הכרחי שהדבר יהיה דוקא לאחר קינוי הבעל'. (ב) לגבי עצם הענין - מה ,נורא" כל כך בכך שאשה כשרה, שהיא עקרה, ואפילו יותר מעקרה אחת, תעשה זאת5 כדי להיפקד בזרעא חייא וקיימא?

נשא א

ב) מצד שני: אותה שאלה יכולה להישאל על דברי רבי ישמעאל, כפי ששואלים בעלי התוספות%* ושאלתם נשארת בעינה - ,יסתרו כל יולדות בצער וילדו בריוח", וכפי שדנים בכך המפרשים.

ג) שאלתו של רבי ישמעאל היא ,אם כן" - דוקא לפי פירושו של רבי עקיבא ,שאם היתה עקרה נפקדת". כלומר, הברכה ,ונזרעה זרע" נאמרה לפי רבי עקיבא דוקא לגבי עקרה, והתמיהה על פירוש רש"י היא, לפי הכלל שהתורה על הרוב תדבר, מדוע אין הוא מפרש שהברכה ,ונזרעה זרע" אמורה לגבי רוב הנשים, המסוגלות ללדת, שבשכר קלונה של אשה זו ,,יתן לה ה' זרע", כפי שמובן בפשטות, שגם עבור אשה שכבר יש לה ילדים, הרי ילד נוסף הוא ברכה גדולה ביותר*.