33

שיחה א

5 לקוטי

א. ,ונזרעה זרע"

בסוף פרשת סוטה נאמר' ,ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע". לאחר שמפרש רש"י את ,ונקתה - ממים המאררים...", כדלהלן בסעיף ג', הוא מבאר את המלים ,ונזרעה זרע" - ,אם היתה יולדת בצער תלד בריוח, אם היתה יולדת שחורים יולדת לבנים".

לכאורה, תמוה: מקורו של פירוש זה הוא בספרי?, בגמרא במסכת סוטה', ובתוספתא* (וכן* בתלמוד הירושלמי%

1) פרשתנו ה, כח.

2) על אתר. וראה גם במדב"ר פרשתנו פ"ט, כה [אבל ידועה השקו"ט האם ראה רש"י הבמדב"ר כמו שהוא סדור לפנינו].

8 כו, א. וכן בברכות לא, ב (וראה לקמן שוה"ג להערה 9).

4) סוטה פ"ב, ד.

65 אלא שבירושלמי ותנחומא (וכן בבמדב"ר שם, מא) מצרף שתי הדיעות (דרע"ק ור"י בסוטה (ברכות) וספרי שם) יחד: אם היתה עקרת נפקדת יולדת בצער כו'.

כן להעיר, שבירושלמי (וכן בבמדב"ר) שם נלמד מהיתור ,ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא" (אבל בירוש' שם ממשיך: ולית לי' לר"ש ונקתה ונזרעה זרע). ובתוספתא שם: מה ת"ל ואם לא נטמאה האשה. ובתנחומא שם: שנאמר ואם לא נטמאה האשה וגו' (ובתנחומא באבער (שם א) הועתק כל הכתוב). ואכ"מ.

66 סוטה פ"ג ה"ד.

ובמדרש תנחומא!), ובכל המקומות הללו מובאים פרטים נוספים בברכה זו = ,נקבות יולדת זכרים, קצרים יולדת ארוכים", ובחלק מהמקורות אף נאמר% - ,אחד יולדת שנים", ,יולדת לשתי שנים, יולדת בכל שנה"?'.

מדוע משנה רש"י!' מכל המקורות

7 פרשתנו א.

8 אבל זה שבירושלמי, תוספתא ותנחומא שם מפרט ,כאורים (כעורים) יילדת נאים שחורים יולדת לבנים" - י"ל דרש"י לא הוצרך לפרט שניהם מאחר שתוכנם חד הוא (ובפשטות זהו הטעם שלא נפרטו בשאר המקומות). אלא שצע"ק, דהו"ל לרש"י לכתוב הכלל (כעורים .. נאים) ולא הפרט (שחורים .. לבנים). וראה לקמן הערה 41.

9 ספרי, ברכות*, ירושלמי, תוספתא ובמדב"ר (שם, כה).

0) במדב"ר שם.

1 להעיר ג"כ משינוי לשון רש"י ,תלד בריוח" - דלא כבכל מקומות הנ"ל ,,יולדת", וכלי רש"י עצמו ,שחורים יולדת לבנים"*. וראה לקמן הערה 39.