27
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
- משמע, כי העובדה ש,בדבר זה עשו בית הלל כדבריהם (של בית שמאי) והרבה מישראל נהגו כמותם" נובעת מהטעם של בית שמאי המובא לפני כן, וכנ"ל. יש אם כן להבין - מהו ההסבר בכך, בשעה שלדברי בית הלל מותר להקריבן ביום"טוב.
ד. סדר הסעיפים של אדמו"ר הזקן א:נו תואס את סדר הזמנים
הדבר יובן בהקדם הביאור בסדר הסעיפים בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן בסוף ההלכות הנ"ל: תחילה בא סעיף י"ח: ,,אסור להתענות תענית חלום בחג השבועות כו'", לאחר מכן סעיף י"ט: ,במוצאי חג השבועות אסור להתענות מעיקר הדין", ולאחרי זה סעיף כ: ,ונוהגין במדינות אלו שלא להתענות ושלא לומר תחנון מראש חודש עד ח' בו ועד בכלל כו'".
ולכאורה, ניתן להבין מדוע אדמו"ר הזקן סידר את הדינים אודות איסור תענית וכו' בסיום הלכות חג השבועות - משום שהסברא נותנת להקדים? את הדינים והמנהגים החיוביים אותם צריך לעשות בחג השבועות, ולאחריהם - את הענינים והדינים הקשורים עם איסורים וכיוצא בזה. ברם השאלה היא בנוגע לסדר בשלושה סעיפים אלה
חג השבועות שיחות 41
עצמם<: מצד סדר הזמנים היה הרי מתאים, שאדמו"ר הזקן יתחיל בסעיף האחרון ,ונוהגין במדינות אלו שלא להתענות ושלא לומר תחנון מראש חודש עד ח' בו כו'", ולאחר מכן - הדינים אודות איסור תענית (חלום) בחג השבועות ובמוצאי חג השבועות?י [ובפרט שהדין שאין אומרים תחנון נאמר כאן ברמ"א (והדין שאין מתענין במגן-אברהם''); לעומת זאת האיסור להתענות תענית חלום בחג השבועות לא מובא ברמ"א, אלא בחק יעקב (בשם המהרי"ל!::].
הערות
- 8. ובפרט דהכותרת דהסימן הוא ,,סדר תפלת חג השבועות".
- 9. ואין לבאר דאדה"ז סידר הסעיפים כפי סדר ההלכות בשו"ע ורמ"א ולכן כתב תחלה איסור תענית במוצאי חה"ש שכ' המחבר, ואח"כ המנהג שלא לומר תחנון מר"ח כו' שכתב הרמו"א לאח"ז
- 3. - כי א) מקדים סי"ח ע"ד תענית חלום שליתא בב"י ורמ"א (כדלקמן בפנים), ב) מסימן זה גופא מוכח דאדה"ז לא קאי בסדר שהשו"ע - כי המנהג לשטוח עשבים בשבועות, והמנהג לאכול מאכלי חלב ביום ראשון דחה"ש והדין ד,המחלק עשבי בשמים" שכתב הרמ"א ומג"א בסוף הסימן כתבם אדה"ז לפנ"ז (סי"ד ואילך) = לפני כל הדינים ע"ד איסור תענית.
- 0. אף שי"ל דכתב תחלה (בסעיף יח"יט) אסור התענית (בחה"ש ובמוצאי חה"ש) ואח"כ (בסעיף כ) המנהג (,נוהגין כו' שלא להתענות כו' מר"ח עד ח' בו כו'"), וכן איחר מה שנהוג רק ,,במדינות אלו".
- 1. שם סק"ד.
- 2. אף שבדרך כלל מביא הרמ"א דברי המהרי"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.