26
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
10\ לקוטי
שהקריבו תמיד של שחר': [ואף על פי שקרבן פסח לא הביא כל יחיד, אלא היו נמנים עליו בחבורות? - הרי הדין2 הוא כי גם עולות ראיה ושלמי חגיגהי? ניתן להביא בשותפות].
חוזרת איפוא הקושיא למקומה: מהו המקור וההסבר לדברי אדמו"ר הזקן5 ,כיון שבדבר זה עשו בית הללא כדבריהם והרבה מישראל נהגו כמותם
חג השבועות
להקריבן אחר יום"טוב"? (מצד הטעם של בית שמאי ,לפי שאין בהם שום צורך אוכל נפש").
ג. = ד'וקים בלשון אדמו"ר הזקן גם בגוף דברי אדמו"ר הזקן צריך להבין:
א) לאחר שאומר ,כיון שבדבר זה עשו בית הלל כדבריהם" (של בית שמאי) - מה פשר ההוספה ,והרבה מישראל נהגו כמותם"? הרי אם לא רק בית שמאי אלא גם בית הלל הקריבו ביום שלאחר היום"טוב - פשוט שכל ישראל נהגו כך! גם: מהו הלשון ,הרבה" ולא ,כל ישראל"?
ב) מאריכות דברי אדמו"ר הזקן בתחילת הסעיף ,,לפי שהיה יום טבוח בזמן שבית המקדש קיים, דהיינו שבו ביום היו מקריבין עולות ראיה שלא היו יכולין להקריב ביום"טוב עצמו, לפי שאין בהם שום צורך אוכל נפש ואין מחללין יום"טוב בשבילם, כיון שאפשר להקריבן אחר יום"טוב שהעצרת יש לה תשלומין כל שבעה"
הערות
- 1. ודוחק לתרץ כיון שהוצרכו להביא עולות ראי' וגם שלמי חגיגה ושלמי שמחה, משא"כ קרבן פסח, דהרי גם בע"פ הביאו חגיגת י"ד, אף שחגיגת י"ד רשות (רמב"ם שם פ"י הי"ג). וראה משנה למלך הל' כלי המקדש שם אם מקריבים חגיגת י"ד כל היום. ובאנציקלופדי' תלמודית ערך חגיגת י"ד (ע' תרהדו).
- 2. אלא שי"ל דבנוגע לק"פ כיון דהחיוב הוא רק ביום זה הוכרחו כולם לדחוק עצמן להקריבו בו ביום, משא"כ ביו"ט דאין הכרח (מאחר שיש תשלומין), לא דחקו כולם ליום א'.
- 2. ראה רמב"ם שם רפ"ב.
- 3. תוספתא חגיגה פ"א, ו.
- 4. כן מפורש בטורי אבן חגיגה (ו, א) ד"ה הראי' (קרוב לסופו) דבשניהם יכולים להשתתף. ובפשטות כ"ה לפי התוספתא. וראה קומץ מנחה להמנ"ח מצוה פח.
- 5. להעיר שגם בלבוש שם משמע דס"ל דב"ה נהגו כב"ש בזה - עיי"ש בלשונו ,ואע"ג דבזמן שהי' הב"ה קיים הי' מותר בהספד ותעניות אליבא דב"ה כו'".
- 6. בקונטרס השולחן (להרא"ח נאה) כאן הגל' בשו"ע אדה"ז ,ב"ש" במקום ,ב"ה" (וכ"כ בסי הגהות אליעזר - הועתק בהוספות לשו"ע אדה"ז הוצאת קה"ת תשה, א) ועיי"ש בביאורו. אבל דוחק להגי' בשו"ע מאחר שכ"ה בכל הדפוסים שתח"י.
- 7. ומה דלא כתב אדה"ז טעם המג"א (או"ח שם סק"ג) בטעם איסור תענית באסרו חה"ש ,מפני כשחל עצרת בשבת הי" יום טבוח הקרבנות אחר השבת" - בפשטות הוא מצד קוש ת המל"מ (הל' כלי המקדש שם). וראה מה שתי' דבריו במחצית השקל סתכ"ט סק"ח. ברכי יוסף שם סתצ"ד סוסק"ד. ועצ"ע. וראה יד דוד שם יח, א ד"ה מפני.
מצוטט ב־1 עמודים
- שולחן ערוך יט לקו"ש חכ"ח ע' 26
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.