20

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

וזהו ההסבר לכך שהקרבנות של החמישי בסיון יכולים להיות כקרבנות שלאחר מתן תורה, כי כבר היה אז ,גילוי" והשפעה של מתן תורה.

לפי זה מובן מדוע אומרת הגמרא ,בחמישי בנה מזבח...", ואינה מזכירה שמשה הכניס את ישראל בברית וכו':

הפעולות שעשו משה ובני ישראל כדי להיכנס בברית, כאמירת נעשה ונשמע, הזאת הדם וכדומה - מהוות הכנה רק מצד בני ישראל, כדי ליעשות מוכנים לקבלת התורה, אך אין הן ,חלק" ממתן תורה עצמו. מתן תורה הוא מלמעלה, כמתנה מצד הנותן.

לעומת זאת, המזבח שבנה משה, והקרבן שהקריב עליו%, כבר היתה לכך השפעה בדומה למתן תורה עצמו. ולכן זהו החידוש המיוחד של חמישי שבסיון, ערב מתן תורה*.

1 .בנה מזבח..." - הפיכת גשמיות לקדושה

אך נדרש הסבר: מדוע השפעה זו של מתן תורה, שכבר היתה בערב מתן תורה, באה לידי ביטוי דוקא ב,בנה

(ערב) חג השבועות שיחות 28

מזבח והקריב עליו קרבן", ולא בענין אחר?

מכך מובן, שבפעולה זו מתבטאת נקודה חשובה ביותר של מתן תורה.

ויש לומר, שההסבר לכך הוא: תכלית מתן תורה היא, שעל ידי כך ניתן הכוח להפוך ,חפצא" של העולם ל,חפצא דקדושה"*.

כניסוח הידוע - לממש את תכלית הבריאה לעשות לו יתברך דירה בתחתונים**, לזכך את .גשמיות הגוף והעולם", כך שיוכלו לקבל את ,גילוי אור ה' שיאיר לישראל על ידי התורה""*.

בכך מבאר אדמו"ר הזקן* מדוע אין יוצאים ידי חובת מצות תלמוד תורה בהרהור לבד, אלא הכרחי דוקא דיבור בתורה - כי תכלית מצות תלמוד תורה היא ,להמשיך" ולהשפיע את ,אור ה'" על הגוף והנפש הבהמית, דוקא על ידי ,עקימת שפתיו" שהיא מעשה.

וענין זה, של זיכוך גשמיות העולם, בא לידי ביטוי בגלוי במזבח ובקרבנות - כאשר לוקחים אבנים גשמיות ועושים מהן מזבח לה', וכן הקרבנות - כאשר לוקחים בהמה גשמית ועל ידי

הערות

  1. 3. ויש לומר שקרבנו של משה לכו"ע הי בו החשיבות דמ"ת (משא"כ. דנערי בנ"י דתלוי בהדיעות (חגיגה שם, א"ב) אם עולת ראי' הואי או עולת תמיד. ועוד. ואכ"מ).
  2. 4. ולהעיר מסדר הענינים במכילתא (שבהערה 6: זה יום ששי שנתנה בו תורה ומה עשה משה בחמישי השכים בבקר ובנה מזבח כו'.
  3. 5. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 6 ואילך.
  4. 6. תנחומא נשא טז. ועוד. תניא רפל"ו.
  5. 7. ל' התניא שם בסוף הפרק.
  6. 8. שם רפל"ז (מז, א). וראה ג"כ שם ספמ"ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.