15

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

(ערב) חג השבועות

א ,בחמישלי בנה מזבח..."

בסוגיא העוסקת במתן תורה' אומרת הגמרא: ,בשני (בסיון) עלה משה וירד, בשלישי עלה וירד .. ברביעי עלה וירד, בחמישי בנה מזבח (כדכתיב?: ויבן מזבח תחת ההר. רש"י) והקריב עליו קרבן".

יש להבין: לאחר ,ויבן מזבח..." מספרת התורה: כיצד הכניס משה את ישראל לברית - ישראל קבלו על עצמם את ,ספר הברית" באמירת ,נעשה ונשמע", ומשה לקח מדם הקרבנות, ,ויזרוק על העם ויאמר הנה דם הברית...".

ואין מובן: מדוע מציינים חז"ל רק את הענין ש,בנה מזבח והקריב עליו קרבן" ואינם מציינים את ההמשך - שמשה הכניס את ישראל לברית+?

ואדרבה: כשרוצים חז"ל להדגיש את טרדתו של משה רבינו* בחמישי

בסיון, אשר בגללה לא עלה משה רבינו להר, כבימים הקודמים - הם ה צריכים לציין בראש ובראשונה, לכאורה, את כניסת בני ישראל לברית, כי זהו הענין החשוב ביותר בהכנות לקבלת התורה, וניתן להבין שהוא דוחה את עליית משה להר - בנוסף לכך שהוא דורש זמן רב*.

ואילו הענין של ,בנה מזבח והקריב עליו קרבן" אינו אורך זמן רב, ובודאי איננו חידוש מיוחד הקשור דוקא למתן תורה, שהרי אנו מוצאים בניית מזבח והקרבת קרבנות כבר אצל אדם הראשון, נח, האבות וכו' - ומדוע חשוב ענין זה עד כדי דחיית עלייתו של משה להר?

כן אין מובן: מפשטות הנאמר בגמרא? ,והקריב עליו קרבן" מובן, שמשה רבינו הקריב בעצמו קרבן על המזבח שבנה, ואילו בפסוק* נאמר ,,וישלח את נערי בני ישראל ויעלו

הערות

  1. 1. שיחות -
  2. 1. שבת פח, א.
  3. 2. משפטים כד, ד. - והוא כהדיעות שפרשה זו לפני מ"ת נאמרה (הדיעות בחז"ל ומפרשים עד"ז - נקבצו בתו"ש שם עה"פ ובמילואים לשם סכ"ז).
  4. 3. שם, ו ואילך (ובפרש"י שם).
  5. 4. וראה מכילתא יתרו (יט, ידיא) ,ומה עשה משה בחמישי .. בנה מזבח .. נטל מדם העולה כור'".
  6. 65. להעיר מחדא"ג מהרש"א שבת שם.
  7. 6. אע"פ שי"ל שכיון שעליותיו להר היו בהשכמה (שבת פו, א (ובפרש"י). פרש"י יתרו יט, ג) - כיון דאידחי (ע"י פעולה קצרה אפילו) אידחי.
  8. 7. וכ"ה ברשב"ם משפטים כד, א: בנה מזבח והקריב קרבנות. וראה שוח"ט מזמור א: משה בנה מזבח כו' זה הקריב כו' (אלא שי"ל דקאי על הקרבנות דימי המלואים).
  9. 8. משפטים שם, ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.