13
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
תכלית מתן תורה היא, שהאדם יתאחד עם התורה, עד שתיעשה לחיותו ולמציאותו. ולפיכך הוא חייב לקלוט את התורה גם על-ידי לימוד והבנה שכלית. כאשר מבינים ענין בשכל נתפס המושכל בשכל האדם והופך לחלק ממציאותו, כמזון הנעשה לדם ובשר כבשרו, כלשון התניא*, נעשה ,יחוד נפלא" בין ה+משכיל" לבין הי,מושכל".
יוצא מכך, שעל-ידי הבנת התורה מתאחד היהודי עם <דבר הוי'" הנעלה לגמרי מן העולם*.
ואלו היו שני הסוגים של הכנת ישראל לקבלת התורה:
ההכנה הראשונה למתן תורה*, כלעיל ,ויחן שם ישראל, כאיש אחד בלב אחד": התבטלות מוחלטת % המביאה לידי כך שכל ישראל יהיו ,כאיש אחד בלב אחד" - הכנה כללית של כלל ישראל כאחד.
ר"'ח סיון שיחות 58
אך מן השני בסיון ,התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה?*. בכך הכוונה היא להכנות הגורמות לכך שמציאות האדם, לא רק מצד ה,יחידה" שבפנימיות הלב, תהיה כלי קיבול מתאים וראוי לקבלת התורה: ,ואתם תהיו לי ממלכת כהנים", מצות הגבלה ופרישה וכדומה, שקדשו את ישראל - ובהכנות אלו יש הבדלים בין בני ישראל9, כל אחד בהתאם לדרגתו בעבודת ה', ואף בקבלת התורה היו הבדלים בין ישראל: משה'* מחיצה לעצמו וכו', אך אצל כולם* ,פרחה נשמתן"*, \על כל
הערות
- 8. שם פ"ה. ע"ש באורך.
- 9. ראה תניא שם: ה"ז משיג ותופס .. רצונו וחכמתו של הקב"ה דלית מחשבה תפיסא בי כו'.
- 0. ולהעיר מתו"א יתרו (סז, ג) דבר"ח סיון ,נעשו אז ישראל מוכנים ועומדים לקבל בחי' בטול זה". ע"ש (ושם קט, ג).
- 1. וכן בלימוד התורה לאחרי מ"ת צ"ל ,,ברכו בתורה תחלה" (נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב), שענינו - הביטול לנותן התורה, ובלשון הב"ח (לטאו"ח ר"ס מז) ,,שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה" (ע"ש באורך).
- 2. ל' אדה"ז בשו"ע או"ח שם.
- 3. ולהעיר ממכילתא עה"פ ,ויענו כל העם יחדיו גו'" (הובא בהערה 33): הושוו כולם לב אחד, דמשמע קצת שבנתיים לא היו ,יחדיו". וראה גם פדר"א פמ"א.
- 4. מכילתא ורש"י יתרו יט, כד.
- 5. ומ"ש בזה בחדא"ג שבת (פח, ב) לפענ"ד צע"ג.
- 6. וגם במשה (שהרי בודאי גם אצל משה הי' הגילוי ד,טל תחי'" - שבת שם).
- 10. בתניא רפל"ד מבואר ד,מדרגת משה רבינו ע"ה היא העולה על כולנה שאמרו עליו שכינה מדברת מתוך גרונו של משה ומעין זה זכו ישראל במעמד הר סיני רק שלא יכלו לסבול כמאמר רז"ל שעל כל דיבור פרחה נשמתן כו'". ומזה משמע לכאורה, שאצל משה לא הוצרך להיות ,פרחה נשמתו" (כמו שלא פרחה נשמתו כששכינה מדברת מתוך גרונו). וכן מפורש בלקו"ת במדבר (יד, א) ע"פ ויק"ר בתחלתו. וראה גם המשך תער"ב ח"ב ע' תתקלא.
- 11. אבל עכצ"ל דהגילוי דמ"ת, ,פנים בפנים", הוא
מצוטט ב־1 עמודים
- מאמרים מלוקטים בס"ד. יום ב' דחג השבועות, ה'תשמ"ו לקו"ש חכ"ח ע' 13
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.