369

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

אפיקורסין כו' המכחיש נבואתו של משה רבנו כו' הכופרים בתורה האומר שאין התורה מעם ה' אפילו פסוק אחד. -- שכל אלו לא יקראו עתה משומדים.

ב) בתניא מצטט לר"פ ט"ז בשבת ושם מדבר במתנכרים, -- הנה ר' טרפוז ור' ישמעאל מדברים שם בנוצרים שבימיהם היינו הנוצרים הראשונים (יעוייזן בערוך השלם מע' און, בי אבידן שהוא שם מה שנשמט ע"י הצענזור ומוכח כנ"ל), והנה כת זו בעת ההיא לא חפצו להבדל מעם ישראל ואדרבה דברו בשבחו (ועד שבא שאול מתרשיש הרי גם לא רצו לדבר עם הנכרים) חשבו עצמם מבני ישראל בכל הענינים נהגו במנהגיהם לרבות למוד התורה וקיום המצות ברובם המכריע והיו מבזים את אמונת הפסילים היינו הדת השלטת אשר בעת ההיא, וכידוע, וראה בשבת בסיום הסוגיא שם: אנא לא למיפחת מן אורייתא דמשה אתיתי כו', אלא שהי' בהם ענין של ע"יז (וצ'ע איזה) והיו מלעיגים על אחדות מדרז"ל (ראה בהשמטת הש"ס הובאו גם באוצר ישראל מע' ישו) -- זאת אומרת אשר לא היו משומדים, כמו שמפרשים עתה מלה זו, אלא ישראלים חפשים, עוברי עבירה, מינים.

ג) המינים שבש"ס שבת שם קאי על הנוצרים -- אמת כן הוא וכנ"ל, אבל א) אין הנוצרים שבעת ההיא מתאימים למושג משומדים אשר בזמננו, וכנ"ל, ב) רבנו אם הי' מפרש בש"ס (שבת שם) מינים -- משומדים, הי' כותב בתניא ,משומדים" או ,מומרים" או מי שנהפכו לדת הישמעאלים וכיוצא בזה כנוים הרגילים במקרים אלו מפני הצענזור, ולא הי' משתמש במלה שנתפרשה בכ"מ בספרות ההלכה באופן מדויק אי מתאים לכוונה הנ"ל, ג) רבנו בתניא מוסיף גם את האפיקורסים, ועכצ"ל שהוא מדבר, עכ"פ, בשני סוגים.

ד) בחו"מ סתכ"ה כ': אפיקורסים מישראל והם משומדים -- ולא עוע"ז -- איני יודע מה ראי' היא זו ומאי נפ"מ לעניננו כיון דממשיך שם: או העושה עבירות להכעיס אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להכעיס -- גם פשוט אשר בש"ס וראשונים משומד במובנו הפרטי היינו העובד ע"ז אף שבכל שאר הענינים אינו נבדל כלל וכלל מבנ"י (אלא שכשהתחילו להכריח ולגזור לא על ע"ז בפני עצמה אלא על הכניסה לדת השלטת ולהיות לאחד מעם הארץ, נשתנה מעט מעט תוכן תיבת ,משומד", עד שנשאר בה החלק הבולט ביותר, היינו שהוא פורש מבנ"י, חי רק בסביבת עם הארץ, אינו מציר וסובל בצרות ישראל וכו'), -- ואפילו בזה יש מפקפקין יעוייזן בערוך השלם מע' מד ג' ומע' משמד,

-- באר הגולה בחו"מ סתכ"ה אות פ' זיל: לי הרמב"ם שם פ"ד ה"י מברייתא \ פ"ב דע"ז דכ"ו ע'ב וסוגיא דגמרא שם ויש נ"א בב"י והעתקתיי בייד סקנ"ח וע"ש, עב"ל.

ה) בשו"ע רבנו הזקן הל' מציאה ופקדון סל"ט כ': האפיקורסים הם הכופרים בתורה, ובהל' נזקי גוף ונפש סי' ": והמינים מישראל הם שכופרים בתורה - וכנראה כוונתו שא"כ ראי' [ש]אין להבדיל בין מין ואפיקורוס, -- והנה פשוט אשר בהל' נזקי גו"נ טה"ד הוא וצ"ל: והאפיקורסים, וכמוש"כ בהל' מציאה ופקדון ובכל המקומות שצויינו בתור מקורים להדין בהל' נזקי גו"נ, ומוכרח גם מסגנון הסעיף גופא ,ואכל האיסור להכעיס ה"ז מין והמינים מישראל הם כו'" כפל לשון אי מובן,

הערות

  1. 1. לקוטי הוספות / קדושים שיחות 309

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.