354
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
במענה על מכתבו בו כותב שאמרו לו שיש נטי' בליובאוויטש שלא להשתמש בברזא של גומי -- ראָבַּעַר --. הנה כן היא הוראת כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"עי. ונדפסה ג"כ בסוף ספרו** (ס"ק ייא) וטעם לזה בפירוש לא שמעתי מלבד הכתוב בהוראות הנ"ל. מפני שהּוא דבר המקבל טומאה. וכבר הובא בספרו של כת"ר שי" דעת המהרש"ם בשו"ת חלק א' סי' ב'.
ומ"ש כת"ר שהרי לא יחדו למדרס. הנה י"ל בפשיטות, שכיון שסותמת היא חור הנמצא ברצפה, הרי נוסף ע"ז שלפעמים תכופות רק חלק קטן ממנו בולט על הרצפה ובמילא הטובלת או הסותם החור דורס עלי' ברגלו אם באקראי או גם בכיוון כדי לסתום יפה פי החור, הנה גם אם בולטת ביותר, לפעמים מסתייעים בעמידה עלי' כדי לקחת דבר מעל גבי כותלי המקוה וכיו"ב ופשיטא דאם דורסים עלי' אפילו באקראי ה"ז מהווה חלק מהרצפה ויחדוה לשם זה. ולא עוד אלא שאם גם דורסים עלי' כדי לסתום יפה החור הרי סו"ס נעשית ע"י סתימה זו חלק מהרצפה שלמדרס נועדה, וגם זה יחוד למדרס נקרא. ואולי יש עוד להוסיף בזה. כי ישנם כמה ברזאות שנעשים בדוגמת הברזא שעושים בצינק, היינו שתלוים הם בשרשרת הקבועה בטס מתכת שבראש הברזא' מלמעלה, ובטס נמצא בית קבול קטן אשר זהו טעם נוסף בהנהגה הנ"ל.
דא'ג שו"ת מהרש"ם הנ"ל אינו תחת ידי ונסתמכתי על מה שמביא כת"ר בספרו טהרת המים דף קפ"ב והובא בקיצור גם בדרכי תשובה סימן ר"א ס"ק רעיג והאריך שם ג"כ בענין דעת המחמירים ווענטילין דלא כיש מתירים מפני שנעשו לשמש את
הקרקע מהבנין. (ממכתב כ"ה טבת, תשי"ג)
... נהניתי ממ"ש שמקוה לגמור בקרוב בנין המקוה, והנה כאן התחילו להנהיג בכמה מקומות שיהיו שני בורות של מי גשמים (מלבד זה שהוא זאפאסנע למלאות ממנו האוצר), אחד להשקה והשני לזריעה, שדרך בו יבואו להמקוה שטובלים בה, ואף שבמדינתנו לפנים לא הורגלו בזה, הנה, כיון שבמקוה צריכים לצאת ידי כל הדיעות ככל האפשרי, הנה אם אין קישויים בדבר, יש לעשות גם במקומם כזה...
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.