351

המערה, ואופן הטבילה הוא מוליך ומביא, רצו"ש ולא בקיומא דחד סמכא הן בעבודת התומ"צ והן בעניני עוה"ז, שאז הוא הוכחה שאינו משועבד לטבעיות גופו (עדמ"ש בתו"א ביאור מים רבים דפ' תולדות פ"ד, ועייג"כ רמב"ם הל' דעות פ"א-ב ובנ"כ) כיוז שעבר עלי הגל (מל' כל משבריך וגליך עלי עברו, ועייג"כ יבמות קכא, א) טהורה -- ועדמשנ"ת גודל ערך מדרי' הטהרה בלקו"ת דיה ד' לי בעוזרי ס"ה, ,וגם כי בהנשמה שייך ג"כ בחי' זו כו'" עיי"ש.

וי"ל שבפרט הוא באלו שהלכו בגולה -- גל -- אחר גולה -- לקתה בכפליים -- וע"פ מארז"ל (ב"ר ס"פ מד) שבירר אברהם מלכיות וק"ל, ששכרם נחמה בכפליים (נת' בלקו"ת ד"ה שוש אשיש סס"ג, ד"יה נחמו רס"ט עת"ר, תער"ב, ועוד).

... ולסיים בד'"ת, המשך למש"כ במכתבי הקודם מה ששמעתי מאבא מארי ז"ל ובפי' המשנה (מקואות ספ"ז) מחט שהיא נתונה כו' ע"פ דא"ח.

אפ"ל, לפענ"ד, פי' בבא הקודמת בעבודה וע"פ יסודי דא"ח, (ויש להעיר בה: א) ,יורד וטובל" מיותר ב) חבילי עצים וחבילי קנים מ"ל לאשמועינן תרווייהו ג) חבילי וחבילי מיותר).

וי"ל בקיצור: מי מקוה היינו דבר המטהר ובכלל הוא ענין התבוננות הראוי', וכמ"ש הרמב"ם סוף הלכות מקואות, הטבילה מן הטומאות מכלל החוקים הוא, ואעפ"כ רמז יש בדבר . . הביא נפשו במי הדעת בו', טבילה אותיות הביטול היינו הביטול הבא כתוצאה מההתבוננות ,,הבכן" שלה, יעוין בסידור סד"ה כונת המקוה, וצ"ל מים שכל גופו עולה בהם, וגם במעין כן הוא הדין, כי באם לאו אם חלק מגופו לא נכסה בהם, ה"ז הוכחה שאין הביטול ביטול אמיתי.

כי בכלל באדם ב' עבודות: תלמוד ומעשה. ויש לך אדם המבין בשכלו הטוב לפניו, אבל אינו יכול להעמיד ע"ע לנצח תאותו בעשי' בפועל, או להיפך -- המצונן בטבע אבל חפשי בדעות, וכן יש מי שתקל עליו העבודה דעשה טוב ימיז מקרבת וא'י לעמוד בנסיוז דסו"מ שמאל דוחה או להיפך -- ע"ד שבמ"ת לא רצו בני ישמעאל לקבל לא תנאף ובני עשו -- לא תרצח -- וכיוז שבההתבוננות מצ"ע אין חסרון, שהרי המים יש בהם כשעור, ובכ"ז אין כל גופו נכסה, שאינו בטל, עכצ"ל שחסר אצלו ענין הקבלת עול, ולכן לא מיבעיא (ר"ש. רא"ש) דע"י אבנים (דומם, לא