312
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
להנכנסים באמצע) עי"ז שאינו מברך (לאחריי) -- הרי גם בקריאה דחיובא מצינו אופן דאין מברכין (שערי אפרים ש"ח סכ"ט).
ב) אין גוללין ס"ת בצבור, כ"א בלית ברירה (או"ח סי' קמד).
והנה אולי אפשר הי' לחתר למצוא היתר בהנ"ל:
[א) סו'יס מאי איסור ישנו להוסיף על קריאה דחיובא, והרי בברכת כהנים צריך לימוד מיוחד שאסור להוסיף (ר"ה כח, ב). וכמו ששם יש סברא להוסיף שצריך לשוללה -- הרי גם כאן הוא הענין דת"ת. (מובן שהנ"ל הוא רק באם אין מוסוף בברכות ואין טורח הצבור).
וכדמות ראי' דמוסיפין מהא דלקרה'"ת בצבור מספיק לגמור התורה בג"ש וחצי (וכבמערבא (יש'"ש סוף ב"ק) ובכ'"ז מנהג הפשוט להשלים בשנה אחת. -- אבל בעין ראי' להיפך מהא דבשמח"ת כופלין פרשה א' כמה פעמים אבל אין מוסיפין מפרשה הקודמת. ועיין שו'"ת אאזמו"ר הצ"צ חאו"ח בסופו דעדיף לקרות דבר חדש כו (ויש לדחות, שהכוונה שתהי' הקריאה בענין ברכות דוקא). כן ראי' לאסור מהשקו"ט
= = והתנאים בהשלמת קרה"ת. שהחמירו הצבור (נקבצו הדעות בשערי אפרים ש"ז ונ"כ)..
ולא אמרו אשר בכל אופן יש לקרות בלא ברכה וכמו בדיעבד משלים שמו"ת עד שמח"ת. וצ'"ע בכ"ז. ואכ'"מ.
ב) (בשו"ת נהר אפרסמון - הובא בשערי רחמים על שערי אפרים שיט סקכ"ג - דגוללין ס"ת בצבור בשביל למנוע טלטול ס"ת. אבל יש לדחות, דהיינו דוקא כשהצבור עצמו משתכר מניעת טלטול ס"ת -- ועדמ"ש מג"א סי' קמד סק"ז. משא"ב בנדו"ד).]
באם הי" עי"ז ריוח במק"א, אבל ג) חשש טלטול ס"ת באופן הנ"ל -- ז.א. בביהכינ עצמו -- לאלו הנוהגין לטלטל ס"ת לקריאת פ' הנשיאים -- עכצ"ל אשר החשש אינו כלל, כיון שמטלטלין סיית לצורך קריאה שאינה אלא מנהג, ומנהג שלא הובא בשו"ע ורמ"א. וע"כ דלדידהו רק מבית לבית אין מטלטלין. ועיין זח"ג עא, ב: מביהכ"נ לביהכ"נ וכ"ש לבי רחוב. ובשערי רחמים שם סקכ"ב הביא דעות דמחדר לחדר אפילו אין חשש כ"כ בטלטול,
ד) ועיקר, לפענ"ד: בכלל אין לקרות פ' הנשיאים קודם למוסף -- שהרי הקריאה זכר ולעורר הקרבת קרבנותיהם וקרבן מוסף שהוא תדיר ומקודש -- קודם לקרבנות הנשיאים.
לצרף קריאת פ' הנשיאים לקריאת מנחה, צ"ע -- מלבד הנ"ל -- גם בהנוגע להקדיש.
ע"א. פי' טעם לקריאת פ' נשיאים בס"ת מפני שקורין שנים מקרא בס"ת. - מובן שחלוקין הן, שהרי קריאת שמו"ת הוא מדין הש"ס, משא"כ פ' הנשיאים.
וחילוק מהותי ג"כ -- כי קריאת שמו"ת יש לה שייכות לקרה"ת בצבור, וכלשון הרמב"ם הועתק בשו"ע ר"ס רפ"ה: אע"פ שאדם שומע כהית כולה כל שבת בצבור
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.