309

הוא מחמת הנקב וזה לכאורה אינו תלוי בנקב אם יהי' סריך בצלע או בין הצלעות והסירכא נעשית לאח"ז. וכיון דאינו תלוי בנקב א"א לומר בזה סברת הר"ן או להכניס זה בגדר בירור למפרע. גם מלשון הגמרא מוכח דסריך הוי פסול החוזר להכשירו. גם ברש"י (מו:, מז:, מח., ויבמות עו.) משמע דקרום שעלה מחמת מכה אינו קרום שסופו ליסתר וסתימת דופן סתימה מעלייתא היא (וע"כ צ"ל גם ברש"י מג. דעיקר כוונתו כתחלת דבריו) גם ברמב"ם הל' שחיטה פ"ג הכ"א משמע קצת כן ואי אין טריפה חוזרת להכשירה -- עיקר חסר מן הספר וכמובן. ומכל זה יש להביא ראי' דחוזרת להכשירה.

איברא דלפ"ז צ"ע הגמרא חולין ס"ח ע"ב שציין כהדר"ג. ואולי יש לתרץ דשם קאי על הפסוק, וטרפה האמורה בתורה היא דרוסה -- רמב"ם הל' מ"א פ"ד ה"ו והל' שחיטה פ"ה ה"א וג' -- ואין טריפתה משום נקובה (תוס' חולין מב.) וא"כ י"ל דקים להו לרבנן דא"א למצוא לדרוסה רפואה וטריפה אין לה היתר פירושו אין במציאות תרופה לדרוסה, ולא מחמת שאינה חוזרת להכשירה. ובזה יתורץ ג"כ מנה"מ דטריפה גופא אין לה היתר דמקיש לה בשר שיצא חוץ למחיצתו, ותלי בדלא תניא (ויעויין שם תוס' ד"ה הכל).

ואם הדין דחוזרת להכשירה אז בנידון דידי דהוי סתימא מעלייתא כשרה הבהמה. ואין להקשות מחולין (נד.) ו(נזי) דע"כ צ"ל דהא דטריפה אינה חי' הוא דוקא אם לא עשו לה רפואה דאלה"כ, הא יש רפואה גם לפסיק רישא (ב"ב ע"ד:) ואף אם נדחוק דשם הוי כמו ניסא (חוליז מג.) הא איתא שם (ב"ב עד:) דסמתרי מהני וכן ביבמות (קיד:) -- ועיין תוס' יבמות (קכ:) -- וקצת ראי' גם מב"מ (קז:, קיג:) גם מפסחים (נו.) לפי גירסת ש"ס בבלי ופי' רש"י (לאפוקי פי' הרמב"ם במו"נ) יש לדייק כן. ובחולין (נ"ד, נ"ז) ע"כ צ"ל דאינו רפואה גמורה וכמו שמחלק בתוס' בכורות (ל"ח ע"ב) שציין כת?ר (ולגירסת הרשב"ם (ב"ב עד:) דגריס בחולין סמתרי במקום סמי צ"ע) וי"ל בתוס' גטין (סט.).

מה שציין כהדר"ג בירושלמי וספרי לא יכולתי ליישב זה עם ש"ס דילן ביבמות עו, דגריס להיפך (ועייז ברש"י חולין מח.) ובנימוקי יוסף מצאתי הגירסא בירושלמי כ"ש חוזר ופ"ד א"ח (ופי' הקרבן עדה על הירושלמי תמוה) וצ"ע...

כל זה נראה לפענ"ד ותקותי -- אחרי בקשת סליחתו -- כי יודיעני דעתו דעת תורה להלכה בכל זה.

כ"ד המחכה בכליון עינים לתשובתו ומכבדו כגודל ורום ערכו

אחרי כתבי זאת נזדמז לי בעברי בדרך סה"מ להרמב"ם וראיתי שפסק שם