267
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
משיחות ש"פ שמיני וש"פ תזריע ה'תשד"מ
א אודות החיוב ד,משתה ושמחה" בפורים -- איתא בגמרא': ,אמר רבא מחייב איניש לבסומי (להשתכר ביין) בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". ובהמשך לזה: ,רבה ור' זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי, איבסום (נשתכרו?), קם רבה שחטיי לרי זירא, למחר בעי רחמי ואחיי". לשנה אמר לי" ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי, אמר לי' לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא".
והנה, סיפור זה תמוה ביותר: לכל לראש -- היתכן שרבה ישחוט את ר' זירא, וכי משום שנמצא במעמד ומצב של שכרות מסוגל הוא לעשות מעשה חמור כזה?!
תמיהה זו גדולה יותר -- כאשר מתבוננים בפרטי המשך הסיפור:
א) ,למחר בעי רחמי ואחייי" -- מדוע רק למחר הגיע רבה למסקנא שיש צורך לבקש עליו רחמים. לכאורה, כאשר ראה מה עולל לר' זירא -- הי' צריך תיכף ומיד להחיותו, ואעפ"כ מספרת הגמרא שרק ,?מחר בעי רחמי ואחיי'"?!
ב) ,לשנה אמר לי' ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי" -- היתכן שלאחרי שרבה יודע וזוכר מה קרה בפורים שעבר, אינו מהסס לרגע, והולך להזמין את ר' זירא לסעודת פורים פעם נוספת, כבדי שגם השנה יהי' להם ,פורים שמח" . . כמו בשנה שעברה?! לא זו בלבד שלא מצינו בגמרא שרבה יעשה
תשובה על מעשה זה, אלא עוד זאת, הוא מזמין שוב את ר' זירא, למרות שיודע שעלול לקרות מה שקרה בשנה שעברה?!
ג) הסיבה שר' זירא לא נענה להזמנתו של רבה היא -- מפני ש,לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא", היינו, שלמרות שיודע שגם בשנה זו עלול לקרות מה שקרה בשנה שעברה, לא איכפת לו, והי" מוכן לכך גם השנה, אלא שאינו בטוח אם גם הפעם יקרה הנס שרבה יחי' אותו לאחרי פורים! כלומר, אילו היי ר' זירא בטוח שגם בשנה זו יקרה הנס -- ה" מסכים לחגוג סעודת פורים ביחד עם רבה, בידעו שיתכן שרבה יעשה מה שעשה בשנה שעברה! -- לשם מה חסרה לו בכלל ,הרפתקאה" זו?! ובפרט שבכך מכשיל הוא את רבה באיסור ד,לא תרצח", והתורה אמרה ,לפני עור לא תתן מכשול"י. ואם בנוגע לכל איסורי התורה אסור להכשיל יהודי, הרי עאכו"כ שכן הוא בנוגע לאיסור ד,שפיכבת דמים", א' מג' הענינים הכי חמורים עליהם אמרו* ,יהרג ואל יעבור"?!
גם יש לדייק בהדגשת הגמרא ,איבסום", כפרש"י ,נשתכרו" (לשון רבים), היינו שרבה ור' זירא נשתכרו שניהם. דאף שבפשטות י"ל הטעם, כי באם ר"ז לא הי' מסכים ובכ"ז הי' רבה שוחטו ה"ז אכזריות ביותר כו' -- מ"מ
הערות
- 1. מגילה ז, ב.
- 2. פרש"י שם.
- 3. קדושים יט, יד. 4 סנהדרין עד, א. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ה ה"ב. טושו"ע יו"ד רסקנ"ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.