256

256 לקוטי

אמנם, כמו שהמים אינם מבטלים את מקום הים אלא ממלאים אותם, היינו, שאותו מקום גופא מתמלא מהמים (ופעולת המים בו הוא רק שלא יתראה למציאות בפני עצמו ויהי" מכוסה בהמים) -- אותו הדבר הוא גם ב,מלאה הארץ דעה את ה'", שהשכל גופא יהיי חדור וממולא בהידיעה דבחינת האלקות שלמעלה מגדרי השכל (וכנ"ל שגם עניז זה צריך להיות באופן של ,לידעי").

ומכיוז שמעיקרי הענין דימות המשיח הוא שגם העולם (והאדם) יהי' במצב שיאפשר קיום התומ"צ בשלימות -- לבן כותב הרמב"ם (לפני ,וישיגו דעת בוראם") ,יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים", שגם בהאדם (לפני שמקיים המצוה) יהי' ההכנה המתאימה לקיום מצות ידיעת השם: ,חכמים גדולים" -- הכנה ל,וישיגו כן"י ,כפי כח האדם"; ,ויודעים דברים הסתומים" -- ששכל האדם יהי' במצב כזה שיודע גם דברים סתומים -- הכנה ל,כמים לים מכסים".

יב. ויש להוסיף, דכמו שבידיעת השם הנקודה הראשונה והעיקרית שהיא הסיבה והשרש למצות ידיעת השם היא האמונה הכללית שיש אלוקה, שידיעה זו באדם היא (לא מצד ידיעת ושכל האדם, גם לא באופן דידיעת השלילה, כי אם) מצד זה שהוא ית' נמצא בגילוי בכל מקום (כנ"ל ס'ת) -

עדיז הוא בענין ימוה"מ, דמה ש,באותו הזמן" יהי' העולם במצב המתאים שיוכלו לקיים כל המצוות (כולל גם מצות ידיעת השם בשני הפרטים דלעיל) בתכלית השלימות - הנה כ"ז הוא רק תוצאה ומסובב מעצם הענין דביאת המשיח.

כלומר, ענינו של משיח הוא (לא בכדי

הדון על הומב"ם

לתקן את העולם, אלא) ענין בפ"ע* -- ,מלך מבית דוד"י:. וענין ביאת המשית (בעולם) -- שזה יהי' לאחרי ,,בנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל", שאז הוא ,משיח בודאי"" -- הוא, שיומשך ויתגלה בעולם מלך המשיח (שהוא למעלה מענין תיקון העולם), אלא

- 36) להעיר מהידוע (המשך תער"ב ח"א רפקכיג. סה"מ תרצ"ט ע' 107. ובכ"מ) שמשיח יזכה לבחינת יחידה, ומכיון שענין יחידה הוא ,שמקבלת מיחיד, כי היא רק תשוקתה ליחידו של עולם בלבד" (לקו"ת ראה כה, א) -- לכן, משיח (בחינת יחידה) הו"ע בפני עצמו -- דוגמת יחידו של עולם. \

7) הל' מלכים פי"א ה"ד. ומפשטות לשון" הרמב"ם משמע שענין זה (,מלך מבית דוד") הוא (לא רק מצד ההבטחה ש,לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם" (רמב"ם שם פ"א ה"), אלא) הגדר דמשיח.

ויש לבאר זה ע'פ הידוע (המשך תער"ב שם פקכ"ב) שבמלך -- שני אופנים: (א) שהמלוכה וההתנשאות שלו באה (בעיקר) ,מן העם, שמנשאין אותו עליהם ועושין אותו למלך", ועל זה אמרו ,אין מלך בלא עם". (ב) ש,אינו צריך להסכמה מזולתו כלל וכלל, להיותו מלך בעצם .. (ובחינה זו דמלכות יכולה להיות) גם בלא עם". ויש לומר, דמה שדוד זכה בכתר מלכות (רמב"ם שם) ו,עיקר המלכות לדוד" (שם ה"ח) הוא -- שלמלכי בית דוד יש (גם) העניז ד,מלך בעצם"י. ועפ"ז יובו מה שהתואר דמשיח הוא ,מלך מבית דוד" -- כי משיח הוא ענין בפני עצמו (שלמעלה מענין תיקוז העולם), בחינת ,מלך בעצם"י* שאינו תלוי בהעם.

8) שם פי"א ה"ד. וע'פ מ"ש בפנים יובז מה שבתחילה כתב הרמב"ם ,משיח בודאי", ורק לאח"ז ,ויתקן את העולם כולן".