242

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

22 לקוטי

הרי אמיתית מציאותם היא המים, ולכן אינם חוצצים בפני המים.

ועפ"ז נמצא, דזה שמי הים מכסים על הברואים שבתוכו, הרי באמיתית הענין, איןו זה כיסוי של הסתר, כ"א אדרבא ,גילוי" ה,סתום" -- כי המים הרי הם אמיתית המציאות של ברואי הים (המכוסים בהמים).

וככה הוא בנמשל, דמכיון ש,לא יהיי עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד", הרי ה,לדעת את ה" נעשית מציאותו האמיתית של ,כל העולם"יי. ולכן, זה שלעתיד ,יראה" רק הענין ד,דעה את ה" הוא לא ביטול מציאותו

של-,כל העולם", כ"א אדרבה -- זהו מה"

שתתגלה אז מציאותו האמיתית ד,כל העולם" -- ,דעה את ה'"**.

ח. שלימות זו בעסק ,התורה וחכמתה" שתהי' בימות המשיח (בכל פרטיי המבוארים בלשונות הרמב"ם, כנ"ל בארוכה) -- תובן יותר, ע"פ ביאור הרמב"ם בהל' תלמוד תורה שלו, אודות קיום מצות ת"ת בשלימות, ובלשון הרמב"ם שפ"5 -- ,מי שנשאו לבו לקיים מצוה זו כראוי ולהיות מוכתר בכתר תורה כו" (היינו, שקיום מצוה זו כראוי הוא כשהאדם מוכתר בכתר תורה). שמזה מובן, ששלימות זו שתהי' בימות

המשיח, ענינה שבני ישראל יהיו מוכתרין בכתר תורה. ועפ'ז יש לומר, שפרטי לשונות

הרמב"ם שבסיום וחותם הספר אודות אופן העסק ב,לדעת את ה'', הם בהתאם להפרטים המבוארים בהרמב"ם (הלי ת'ית) בביאור אופן קיום ,מצוה זו כראוי ולהיות מוכתר בכתר תורה".

וזיל הרמב"ם בהלכות ת"ת רפ"ג:

בשלשה כתרים נכתרו ישראל כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות. כתר כהונה זכה בו אהרן . . כתר מלכות זכה בו דוד . . כתר תורה הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל . . כל מי שירצה יבא

ויטול. שמא תאמר שאותם הכתרים

גדולים מכתר תורה הרי הוא אומר . . הא למדת שכתר תורה גדול משניהם.

והנה בכסף משנה מציין המקור למסי יומא"י, אבל שם לא נאמר הלשון ,שלשה כחרים . . כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות", ב"א ,שלשה זירים הן, של מזבח ושל ארון ושל שלחן, של מזבח זכה אהרן ונטלו, של שלחן זכה דוד ונטלו, של ארון עדיין מונח הוא כל הרוצה ליקח יבוא ויקח שמא תאמר פחות הוא ת"ל כו'".

וכן -- עוד כמה שינויים ברמב"ם לגבי לי הש"ס.

ולכן נראה לפענ"ד כדעת המפרשים (כמשנ"ת במק"אי? בארוכה) שמקור הרמב"ם הוא מספרייי, שכללות הלשון שם קרוב יותריי ללשון הרמבים.

הערות

  1. 1. + - +
  2. 7. ראה לקמן סעיף יד.
  3. 8. וזה גופא הטעם למ"ש הרמב"ם בחחילת ההלכה ש,באותו הזמן לא יהי' . . קנאה ותחרות . . (מפני ש)וכל המעדנים מצויין (חשובין) כעפר" (כנ"ל סעיף א) -- כי מכיון שתתגלה אז שמציאותה האמתית של הארץ היא ,דעה את ה'", הרי מובן שאין שום חשיבות למעדנים.
  4. 9. הל' ת"ת פ"ג ה"ו.
  5. 5. הדרן על הרמב"ם
  6. 6. שיחות
  7. 0. עב, ב
  8. 1. לקו"ש חכ"ח ע' 105 ואילך.
  9. 2. קרח יח, יט-כ. -- ועדיז באבות פ"ד מי"ג. וראה אדר"נ רפמ"א (צויין בהגהמי"י על אתר).
  10. 3. אף שגם בזה שינויים (ראה בארוכה לקו"ש שם).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.