233
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לערנען בכל יום איין פרק (אַנהויבנדיק פאַרדעם -- לערנען די הקדמה בזיך ניסן, כנ"ל).
[ולהעיר פון די צוויי מנהגים בהשלמת התורה, תושב"כ -- אחת לשנה, אַדעַר אחת לשלש שנים?י. ועד"ז -- מזה סמוכין -- בנוגע צום רמב"ם -- ,משנה תורה".
בלשון הכתוב"! -- ,בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו",
[ובפרט אַז ס'איז דאַ אַ מעלה מיוחדת בשעת קינדער שטייען באחדות (נוסף על ענין האחדות דכל ישראל, כולכם -- שכולל טפכם"), ווייל ,והשיב לב אבות על בנים -- ע"י בנים"* -- זיי האָבן א השפעה אויף די עלטערן, ווי מ'זעט
הערות
- 1. סעודה כו', ולכך מנהג להודיעם (הבעלי בתים) כשבא הרב לסיים המסכתא כדי שיבואו הב"ב גם כן לסיומא כו'י. ובס' תורת חיים (או"ח סתקנ"א סקכ"ז) מפרש דברי מהר"מ מינץ -- ,דהוא משום כצוד התורה שאז יהי' נעשה ביותר הידור ברוב עם לכו שפיר יוכל לאחר (זמן הסיום) כן"".
- 2. רמב"ם הל' תפלה רפי"ג. ממגילה כט, ב.
- 3. רמב"ם שם.
- 4. אחש"פ תשד"מ
- 5. שיחות 233
- 4. זהר שבהערה הבאה.
- 5. הל' תת לאדה"ז פ"ב ס"ב. וראה זח"א יב, ב. אגה"ק סכ"ו (קמה, א),
- 6. להעיר מהמדה שהתורה נדרשת בה: שדבר שהי' בכלל ויצא מן הכלל ללמד -- מלמד על הכלל כולו.
- 7. נצבים כט, ט-י. וראה לקו"ת ר"פ נצבים.
- 8. ראה לקמן ס"ז,
- 9. בא יט
- 0. מלאבי ג, כד ובפרש"י.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.