211

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

6 לקוטי הרמב"ם ,כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתוודות", הוידוי בא דווקא לאחר שהאדם כבר עשה תשובה. וכפי שהרמב"ם מבאר בפרק לאחרי זה? את מושג הוידוי: האדם מבטא בשפתיו ,עניינות אלו שגמר בלבו". זאת אומרת, תחילה צריך לעשות תשובה שעניינה הוא ,ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד .. יתנחם על שעבר כו'"<, ולאחר מכן, אותן החלטות שבלב - ,עניינות אלו שגמר בלבו" - מתבטאות בדיבור עלדידי וידוי.

בספר החינוך'?, = בביאור ,שרשי המצוה" של וידוי, מוסיף ענין שני בוידוי: ,,גם מתוך הזכרת החטא בפרט יתנחם עליו ויזהר ממנו יותר מפעם אחרת" - זאת אומרת הוידוי עוזר לתשובה להבא.

ויש לומר, שמצד ענין זה שבוידוי, ישנו מקום לענין הוידוי עוד בטרם שעשה תשובה שלימה בלבו, משום שהוידוי עצמו יביא אותו ל,יתנחם עליו". = ובדומה למבואר ברמב"ם בהלכות תעניות אודות תוכנם

בחוקות' ג

ומטרתם של ארבעת הצומות, וזה לשונו: ,יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן, כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה, ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר והתודו את עונם ואת עון אבותם וגו'". כלומר, ,זכרון דברים אלו" גופא - הזכרת ,מעשינו הרעים ומעשה אבותינו" אשר גרמו ,אותן הצרות" - יביא לכך ש,נשוב להיטיב".

ובדומה לכך ישנו אופן בוידוי הבא לפני שעושים תשובה, שמטרתו של וידוי זה היא, לגרום לכך שעל ידו ,נשוב להיטיב".

ח. הוכחה שגם בווידוי ללא עזיבת החטא ק'ימת מעלה

אך ישנו אופן נוסף בוידוי (לפני התשובה), שהוא - כדברי הרמב"ם בהלכות תשובה* - ,,המתוודה בדברים ולא גמר בלבו לעזוב", אשר וידוי כזה משווה הרמב"ם ל,טובל ושרץ בידו".

בהשקפה ראשונה נראה, כי וידוי כזה כלל אינו בגדר וידוי: היות וענין הוידוי הוא (כדברי הרמב"ם מיד בסיום ההלכה הקודמת) ,להתוודות בשפתיו

הערות

  1. 1. ועד"ז סהמ"צ דלקמן בפנים סעיף י"ב להלומדים סהמ"צ. ולהעיר שבשבוע זו (תשד"מ) ביום ד' חל פסח שני שענינו ענין התשובה - ראה היום יום ע' נג. לקו"ש חי"ח שיחה ג' ושיחה ד' לפ' בהעלותך. ועוד.
  2. 2. פ"ב ה"ב.
  3. 3. לשון הרמב"ם שם.
  4. 4. מצוה שסד.
  5. 5. רפ"ה.
  6. 6. פ"ב ה"ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.