207

שיחה ב

בחוקות' ג

א. מדוע לאחר ,והתוודו" *קויים ,והבאתי אותם באר\ אויביהם"זו בפסוקים שבפרשתנו, בסוף התוכחה, נאמר': ,והתודו את עונם ואת עון אבותם... והבאתי אותם בארץ אויביהם או אז יכנע לבכם הערל ואז ירצו את עונם". ובפסוק לאחרי זה?: ,וזכרתי את בריתי יעקב...".

שואלים המפרשים:: מאחר שיקויים ,והתודו את עוונם..." - תשובה, כיצד בא בהמשך לזה ,והבאתי אותם בארץ אויביהם"? כלומר, שזה יביא עונשים עליהם? לכאורה מיד לאחר ,,והתוודו..." היה צריך להיאמר ,וזכרתי את בריתי...".

המפרשים מתרצים על כך כמה תירוצים. אך צריך להבין: הרי זו שאלה לפי פשוטו של מקרא, ולא מוצאים שרש"י יבהיר אותה, ויתרץ שאלה זו.

לכאורה היה ניתן לתרץ: על ,והתוודו את עונם ואת עון אבותם" נאמר ב'תורת כהנים? ,לצד התשובה הם הדברים, שמיד שהם מתוודים על עונותיהם מיד אני חוזר ומרחם עליהם

שנאמר והתוודו כו'". ולאחר מכן, על הפסוק ,והבאתי אותם בארץ אויביהם", אומר ה'תורת כהנים' ,זו מדה טובה לישראל, שלא יהו ישראל אומרים: 'הואיל וגלינו לבין אומות העולם נעשה כמעשיהם' - אני איני מניחם, אלא אני מעמיד נביאיי עליהם ומחזירין אותם למוטב תחת כנפיי".

מבארים המפרשיםי, כי בכך מתרץ ה'תורת כהנים' את השאלה האמורה - כיצד מתאים לומר ,והבאתי אותם בארץ אויביהם" לאחר התודו...", כי ,לצד התשובה אמור" אשר ,והבאתי... " הוא (לא כמו שהיה נראה מפשטות הכתוב - ,קללה ופורענות", אלא) ,,ייעוד טוב ומידה טובה לישראל".

ומכיוון שרש"י מביא פירוש זה של ה'תורת כהנים' על הפסוק ,והבאתי..." - ,זו מידה טובה לישראל שלא יהיו אומרים... אני איני מניחם... ומחזירן לתחת כנפי" - נמצא, כי רש"י מבהיר בכך את השאלה הנ"ל.

ברם, זהו דוחק גדול לומר שכוונת רש"י בפירוש זה היא לתרץ שאלה