201

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

יתרחש בעולם בעקבות ביאתו - מפרשם הרמב"ם לא כ,ביטול מנהגו של עולם". ולכן מפרש הוא את הפסוק וגר זאב עם כבש..." - הנאמר בהמשך ל,ויצא חוטר מגזע ישי... "7 - שהוא ,משל וחידה".

[ולכן מבאר הרמב"ם בפירוש מהו המשל וחידה שבפסוק זה ,שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם" - למרות שבהמשך כתב ,וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיחה הם משלים" מבלי לבאר את הנמשלים, ואדרבה, מסיים ,ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל" - כי עיקר כוונתו להסביר שפסוק זה, הבא בהמשך ל,ויצא חוטר..." מבאר את ענינו ופעולתו של משיח עצמו, שלא יהיו לבני ישראל שום בלבולים מאומות העולם, ובמילא ,יהיו פנויין בתורה וחכמתה" כן**];

לעומת זאת, הפסוקים ומאמרי רז"ל שתוכנם אינו המשך ישיר למשיח וביאתו, אלא אודות נבואות וייעודים שיהיו לעתיד לבוא, כולל הנזכר לעיל: ,והשבתי חיה רעה מן הארץ", ומאמר רו"ל הנזכר ש,אילני סרק עתידים להיות עושים פירות" - אותם אכן הרמב"ם מפרש כפשוטם ולא כמשל, אלא שזה יהיה בתקופה מאוחרת יותר

בימות המשיח עצמן".

יג. ה'תורת כהנים' והגמרא מדברות אודות שת? תקופות שונות

על פי הנ"ל יובן גם ההבדל בין המאמר ב'תורת כהנים' ובין דברי הגמרא במסכת כתובות:

דברי הגמרא בכתובות ,עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות", המורים על כך שאין זה ענין טבעי, אלא ענין מיוחד ובארץ ישראל דווקא, עוסקת בתקופה הראשונה, שאז - לפי דעה זו שבגמרא - יהיה חידוש

הערות

  1. 5. ישעי' יא, א ואילך.
  2. 6. ולהעיר מדיוק לשון הרמב"ם ,וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח (ולא בימות המשיח) הם משלים".
  3. 3. בחוקות' א שיחות -
  4. 7. ומה שהרמב"ם כתב בפירוש המשניות (סנהדרין בהקדמה לפ' חלק) דמחז"ל שבת (ל, סע"ב) עתידה א"י שתוציא גלוסקאות וכלי מילת, הפי' ,,לפי שבנ"א אומרים כשימצא אדם דבר מוכן ומזומן פלוני מצא פת אפוי ותבשיל מבושל .. ולכן קצף החכם הזה שאמר המאמר הזה על תלמידו כשלא הבין דברו וחשב שהוא על פשוטו והשיבו כפי השגתו ולא היתה אותה התשובה תשובה האמיתית והראי' על שלא השיב לו על אמתתו - מה שהביא ראי' אל תען כסיל כאולתו". - שמפרש דלא כפשוטו, אף שבפשטות מזה שאחוי לי' ר"ג משמע שכוונתו כפשוטו -
  5. 5. כי הכתוב ,יהי פיסת בר בארץ" (תהלים עב, טז) שממנו למדו ש,עתידה כו'" - בא בהמשך להכתוב (שם, א) לשלמה אלקים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך דקאי על מלך המשיח. ועד"ז הוא בנוגע לשאר המימרות בשבת שם לפנ"ז - אף שבכולם אחוי לי' (שמשמע שהכל כפשוטו), כי בכל הפסוקים מדובר בהמשך לביאת מלך המשיח והגאולה שעל ידו, ולא סתם תיאור מצב שיהי' בעולם בפ"ע.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.