189

,לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו"?

שהרי, קיום ברכה זו אפשרי בדרכים שונות, ועד לנתינת ,מן" מן השמים, כפי שניתן במדבר במשך ארבעים שנה - מדי יום ביומו!

ועל כך משיבים לו שהברכה תקויים באופן שהארץ תתן בשנה הששית יבול

רב, ,ועשת את התבואה לשלש השנים". 1 נס שמעל לשבל

ובפנימיות הענינים:

כבר דובר מספר פעמים על כךל', שכאשר מתארת התורה ענין מסויים באופן של שאלה ותשובה - ,וכי תאמרו מה נאכל... וצויתי את ברכתי..." - שכיון שהתורה היא נצחית"'י, יוצא מכך שהשאלה ,וכי תאמרו מה נאכל" אף היא נצחית. גם לאחר שכבר ראו את התוצאות הטובות של התשובה ,וצויתי את ברכתי..." בשמיטות הקודמות מתעוררת מחדש השאלה ,וכי תאמרו מה נאכל" -

כי השמיטה היא עבודה רוחנית של ביטול - היש, כלומר, ה,עובד" הוא

בעצם ,יש", אך הוא מבטל את ישותו מתוך קבלת עול מלכות שמים, ומפני ה,יש" שבו עלולה להתעורר אצלו שאלה זו, וכל פעם מחדש צריך להשיב לו ,וצויתי את ברכתי...".

אך לפי ההסבר שלעיל, שזוהי ,שאלת בן חכם", ששאלותיו שאי נובעות מצד ה,יש" ח"ו, אלא, אדרבה, מצד החכמה - מדוע מתעוררת שאלה כזו אצל ,,בן חכם"?

ההסבר לכך הוא: הנס של ,וצויתי את ברכתי... בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים" - לא זו בלבד שהוא מעל לטבע?, אלא הוא ההיפך לחלוטין מן הטבע: לפי חוקי הטבע השדה ,נחלשת" משנה לשנה,

ויותר מכך - חוק טבע זה הוא אחד הטעמים* לשמיטת קרקעות ,ושבתה הארץ שבת לה'" כדי ,שתוסיף הארץ תבואתה ותתחזק בעמדה שמוטה" -

ואילו כאן דוקא ב,שנה הששית", כאשר הארץ מדולדלת ביותר, היא מניבה יבול ,,לשלוש השנים"

וכיון שזהו נס שאין לו כלל אחיזה בטבע, ולהיפך, הוא נוגד לחלוטין