186

תם, יכול להתמצא בכך, ומשום כך לא ישאל באופן סתמי ,מה זאת". ומי ששואל בנוסח כללי ,מה זאת" אין זאת אלא משום היותו ,תינוק טפש".

שונה מכך ה,תם" שבהגדה, ששאלתו היא לגבי מצוות הפסח, וייתכן שהוא אינו ,,טפש", אלא מעבר לכך, כי בליל פסח יש מצוות מסוגים רבים (עדות, חוקים ומשפטים), וקשה אף למי שאינו ,טפש" להתמצא בכך, והשאלה ,מה זאת" מצביעה רק על כך שהשואל הוא ,תם"?*.

וכך גם שאלת הבן החכם, אשר לפי פשוטו של מקרא אינה קשורה לליל פסח, אלא הוא שואל על המצוות באופן כללי - ,מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלקינו אתכם", ומשיבים

לו ,עבדים' היינו... = ויוציאנו... ויצונו... את כל החוקים האלה ליראה... ", כשבכך נכללות כל מצוות התורה.

ולפי זה מובן בפשטות מדוע אין רש"י מציין את השאלות של ,תינוק טפש" ו,שאלת בן חכם" לפני כן בדברו על שאלת הרשע ושאלתו של מי שאינו יודע לשאול - כי אלה הם ענינים שונים לחלוטין:

תחלה מדובר על שאלת הבן הרשע ועל ,והגדת" - למי שאינו יודע לשאול - בקשר למצוות בליל פסח. ואין לכך

קשר לשאלת ה,טפש" אודות מצות פדיון בכור, וכן לא לשאלת הבן החכם אודות ,העדות והחוקים והמשפטים" - כל המצוות בכלל.

ה ארבעה בנים - בליל פסח ובאופן כללי

אך לפי זה מתחזקת השאלה שלעיל: מדוע מוסיף רש"י, לאחר ,זה תינוק טפש... ושואל מה זאת" את המילים ,ובמקום אחר הוא אומר .. שאלת בן חכם", והרי לפי האמור לעיל אין ל,שאלת בן חכם" שום קשר לשאלת ה"טפש", הנשאלת רק על פדיון בכור!

ומצד שני: אם רש"י קושר ביניהם בכל זאת, למרות שהשאלות הן בענינים שונים - מדוע אין הוא קושר אותן לפני כן, בשאלת הבן הרשע ושאינו יודע לשאול, כדלעיל?

כאשר לומדים שבליל פסח יש ציווי להשיב לשאלת הבן הרשע, וכן ,והגדת לבנך" למי שאינו יודע לשאול, ניתן היה לחשוב שזהו דין מיוחד בפסח: כיון שיציאת מצרים היא ענין מהותי בכל התורה כולה, כפי שמופיע - בפשוטו של מקרא - בפסוקים רבים, הכרחי לוודא שכל הבנים ישתתפו במצוות ליל הפסח. ובמיוחד לאחר טענת פרעה ,לכו נא הגברים", ולא ,טפכם"*.