177

וכוחותיו של האדם, כמאמר חז"ל ,פירותיו של צדיק מצוות ומעשים טובים".

וזהו ההבדל בין ,,קנין פירות" לבין ,קנין הגוף" בעבודת האדם לקונו:

ב,קנין פירות" הכוונה היא, שיהודי .מקנה" לקדוש-ברוך-הוא את כל מחשבותיו דיבוריו ומעשיו, שהם ה;פירות" של הנפש וכוחותיה ולבושיה. הוא זהיר תמיד, שמחשבתו דיבוריו ומעשיו יהיו תמיד בהתאם לרצון ה', כנאמר בתניא*? על דרגתו של ,בינוני", ש,לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור לעולם ולא נקרא עליו שם רשע אפילו שעה אחת ורגע אחד כל ימיו".

אך ,גופו" - עצם שכלו, מדותיו וכוחותיו - אינו ,קנה" לקדוש-ברוךהוא: מוחו ולבו אינם מנועים מכל אפשרות של מחשבות ומדות רעות ותאוות'?, המתעוררות בלבו ועולות2 למוחו וכו', אלא שהוא שולט ביצרו הרע ואינו מאפשר למדות רעות ולתאוות אלו להתבטא בפועל,

במחשבה בדיבור ובמעשה3.

לעומת זאת, קנין הגוף הוא עבודתו של הצדיק, אשר ,מקנה" לקדושברוך-הוא גם את עצם שכלו ומדותיו, על ידי ביטול עצם יצרו הרע ועצם שכלו ומדותיו הרעות שבלב ואת כל כוחותיו, כך שמתעורר אצלו רצון וחשק רק לטוב ולקדושה'*. וכיון שהוא ,מקנה" את ,גופו", את שכלו ומדותיו שבלב וכו', לקדוש-ברוךהוא, הרי ,פירותיו", במחשבה בדיבור ובמעשה, קנויים במילא לקדושברוך-הוא, ואין הוא צריך להלחם כדי שלא לפעול במעשה בדיבור ובמחשבה, בניגוד לרצון ה כי מלכתחילה אין קיימים בלבו רצון ותאוה לכך.

זהו אחד ההסברים לכך שצדיק נקרא ,עבד ה" כי עבדות היא ,קנין הגוף", גופו של העבד קנוי לרבו, ובמילא ,כל מה שקנה עבד קנה רבו"<. עבודתו של הצדיק דומה לכך, כי הוא מקנה את עצמותו ומהותו - גופו" - לקדוש-ברוך-הוא.