176
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וכך בעניננו: פרטים אלו בהלכה בנושא הקנינים
- (א) ההבדל בין ,המוכר פירות דקל", לבין ,אילן לפירותיו", (ב) ההבדל שמציין הרמב"ם בין ,דין ההדיוט בקנייתו" (,שאין אדם מצווה להקנות") לבין .דין ההקדש ודין העניים" (שבהם האדם ,מצווה לקיים דבריו", ולכן הוא חייב לקיים דברו גם לגבי דבר שלא בא לעולם) -
קיימים בעבודה הרוחנית של האדם לקונו.
ב. .קנין הגוף" ו.קנין פירות" בעבודה הרוחנית
עבודת ה' באופן כללי היא עשיית ,קנין"'', היהודי מקנה את עצמו ואת כל אשר לו לקדוש-ברוך-הוא?', כך שיהא ניכר שהוא וכל אשר לו הם ברשותו ובבעלותו של הקדוש-ברוךהוא, על ידי כך שהנהגתו, במעשה בדיבור ובמחשבה'', היא תמיד כרצונו של הקדושדברוך-הוא.
ויש לומר, שזהו הדיוק בלשון
חז"ל> ,אני נבראתי לשמש את קונ" - ולא ,את בוראי" - כי על ידי ה,שימוש" מתגלה ומתברר שהקדושברוך-הוא הוא ,קונו".
והיותו של היהודי ,קנינו" של הקדוש-ברוך-הוא תתגלה בשלמות לעתיד לבוא, כנאמר ביעודי הגאולה5 - .ביום ההוא יוסיף אדנ"י... לקנות את שאר עמו...". וכן נאמר לגבי יציאת מצרים - ,עם זו קנית"*'.
וב,קנין" זה, שהיהודי מקנה את עצמו לקדוש-ברוך-הוא, יש שני אופנים (דרגות): קנין הגוף וקנין פירות.
ההבדל. בין ,גוף" לבין ,פירות" באדם הוא: ,גוף" - הוא נפשו וגופו וכוחותיהם, כולל השכל שבמוח והמדות שבלב?' וכל הכוחות - כוח המחשבה, הדיבור והמעשה. ואילו ,פירות" הם פעולות שמבצע האדם על ידי האיברים ו,לבושי הנפש" המחשבות, הדיבורים והמעשים*' של האדם, אשר ,צומחים" משכלו ומדותיו
הערות
- 1. ראה סהמ"צ להצ"צ שם.
- 2. ראה אבות (פ"ו, י) ,ישראל קנין אחד". וכן - ידוע הפי' במרז"ל (ריש קידושין) ,האשה - כנס"י - נקנית בג' דרכים כו'" (לקו"ת בתחלתו (א, ג). סה"מ תרל"ו ח"ב ע' רעו ואילך, תקכו ואילך). ועוד.
- 3. כיון שגם הוא צריך להכיר.
- 4. בהר א
- 4. משנה וברייתא סוף קידושין.
- 5. ישעי' יא, יא.
- 6. בשלח טו, טז (וראה לקמן הערה 55). וראה אבות כו' לעיל הערה 12.
- 8. 7]) תניא רפי"ב (וראה לקו"ת ויקרא ביאור לד"ה ולא תשבית פ"א. ועוד). וראה לקמן הערה 0
- 8. תניא רפ"ד. רפי"ב. ועוד.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז. לקו"ש חכ"ז ע' 176
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.