176

שיחה א

בהר א. פרטים בדין ,מקנה דבר דברו, שנאמר? ככל היוצא מפיו שלא בא לעולס" יעשה". כלומר, על החפץ ,שאינו

לגבי ,קנינים"י ישנו כלל, ש,אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם"?. משום כך קובעת ההלכה:, ש,המוכר פירות דקל לחבירו (לפני שהפירות התחילו לצמוח) יכול לחזור בו אף לאחר שבאו הפירות לעולם". רק כאשר ,מקנה .. הגוף לפירותין"+ (כגון .. אילן לפירותיו"*) קובעת ההלכה?, ש,אין זה מקנה דבר שלא בא לעולם, שהרי הגוף מצוי ומקנה (הגוף) לפירות".

ואומר הרמב"ם*, ש,דין ההקדש ודין העניים ודין הנדרים אינו כדין ההדיוט בקנייתו, שאילו אמר אדם כל מה שתלד בהמתי יהיה הקדש .. אתננו לצדקה, אף"על"פי שאינו מתקדש, לפי שאינו בעולם, הרי זה חייב לקיים

בעולם" אין ההקדש יכול לחול, אך למרות זאת חלה חובה על הגברא, על האדם, ,לקיים דברו" - מדין נדר*.

ולאחר מכן אף ממשיך הרמב"ם ואומר?: ,והואיל והדבר כן, אם צוה אדם כשהוא שכיב מרע ואמר כל מה שיוציא אילן זה לעניים .. זכו בהן העניים. יש גאונים שחולקין על דבר זה ואומרים שאין העניים זוכין אלא בדברים שההדיוט קונה בהם, ולפיכך לא יזכה בדבר שלא בא לעולם. ואין דעתי נוטה לדברים אלו, שאין אדם מצווה להקנות, והוא מצווה לקיים דבריו בצדקה או בהקדש, כמו שהוא מצווה לקיים נדרו".

כבר הוסבר מספר פעמים, שבכל הלכה בתורה, הרי בנוסף למשמעותה הפשוטה, יש בה גם תורה, הוראה בעבודה הרוחנית, כלשון הרמב"ם9' ,עצה" בענין של ,תיקון הדיעות": ,רוב דיני התורה אינן אלא עצות .. לתקן הדעות וליישר כל המעשים".