172
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(ב) בהוכחה של חנניה מישאל ועזריה עצמה אין רש"י מצטט את דבריהם באריכות, כבתורת כהנים, אלא רק את החלק שתוכנו הוא ש,לא מסרו עצמם על מנת הנס" - ,והן לא, ידיע ליהוי לך מלכא... מציל ולא מציל, ידיע ליהוי לך33 "34 =
וזאת משום שההוכחה השניה, בחלק הראשון של דברי חנניה מישאל ועזריה קשורים לענין של ,שלא לעשות לו נס, עושין לו נס", כדלעיל בסעיפים ג' ד', שאת הענין הזה אין רש"י מציין.
ב) גם את הענין של ,כל המוסר עצמו על מנת הנס אין עושין לו נס" אין מציין רש"י כענין בפני עצמו, כבתורת כהנים, אלא כהסבר לדבריו הקודמים ,וכשהוא מוסר עצמו, ימסור עצמו על מנת למות - שכל (ולא ,וכל") המוסר עצמו...."55.
ובנוסף לשינוי לעומת דברי תורת כהנים, הרי עצם הענין אינו מובן:
כיצד מתאים לומר, שהטעם לכך שהיהודי ,ימסור עצמו על מנת למות" הוא באופן השלילה, ,שכל המוסר עצמו על מנת הנס, אין עושין לו נס" - שהרי, לא זו בלבד שענין זה - ,אין עושין לו נס" - אינו מהווה טעם לכך שהאדם ימסור עצמו ,על מנת למות", אלא, להיפך, על ידי כך נגרם, שבתוך-תוכו מסתתרת מחשבה של ,לעשות לו נס"!
זי רש":: כוונת האדם ,על מנת למות" מאפשות את ,ונקדשתי" בשלמות
כאמור, לפי תורת כהנים, הרי התוצאה - ,ונקדשתי" - היא חלק מעצם מצות קידוש השם, כך שהענין של ,(שלא לעשות לו נס) עושין לו נס" חשוב גם לכוונתו של האדם בעת קיום המצוה, עליו לדעת שהקדוש-ברוךהוא יכול להצילו ושעל ידי כך יתקיים קידוש השם בשלמות, כמודגש בהוכחות המובאות שם, כדלעיל.
אך בפשוטו של מקרא אין לומר, שקידוש השם הנגרם על ידי נס ההצלה של הקדושיברוך-הוא יהווה חלק ממצות קידוש השם של האדם. אלא, בדומה לאמור לעיל בסעיף ה' לגבי שיטת הרמב"ם, המצוה היא פעולת האדם, ,מסור עצמך וקדש שמי". מצות קידוש השם היא הענין של ,קדש שמי"
הערות
- 3. הלשון ,מציל ולא מציל ידיע כו'" הוא בתנחומא בהעלותך ט. במדב"ר פט"ו, יד. שהש"ר פ"ז, ח. יל"ש דניאל רמז תתרסא. וראה גם עד"ז בתנחומא נח יו"ד. אגדת בראשית פ"ז. ועוד.
- 4. כ"ה בכמה דפוסים, כולל דפוס ראשון דפרש"י שמסיים ,וגו'". ולכאורה הכוונה להמשך הכתוב בדניאל (וכהובא גם במדרשים הנ"ל). ובדפוס שני ובכו"כ כת"י רש"י (שתח"י) ליתא ,וגו'". ובא' מכת"י רש"י (שתח"י) מסיים ,לאלקיך לא פלחין".
- 5. ועד"ז הוא בסמ"ג וסמ"ק שם (כנ"ל הערה 8
- 4. אמור גנ שיחות 01
- 5. ויש לומר, שההסבר לכך הוא:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.