171
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
החזקה של הרמב"ם הוא ספר של הלכות, ולא של דרשות על הפסוקים לגבי שכר המצוות,
ואם כך, מהי החשיבות להלכה של מעלת ,,הרוגי מלכות שאין מעלה על מעלתן ועליהן נאמר... "?
אלא, הרמב"ם מציין זאת מפני שזהו פרט במהות מצות קידוש השם: אין זו ,מעלה" בלבד, אלא זהו יתרון* בקיום מצות קידוש השם עצמה: הם קיימו את המצוה בשיא שלמותה'.
יוצא מכך, שלפי שיטת הרמב"ם השלמות של ,ונקדשתי" במצות קידוש
אמור ג
השם נעשית על ידי ,התרת עצמינו למות"'י, המראה בתוך בני ישראל את עוצמת אמונתו של היהודי, ולכן אין מקום לומר שהענין של ,עושין לו נס" הוא חלק ממצות ,ונקדשתי".
ו השינויים בפירוש רש"י
לפי כל האמור לעיל יש להסביר מספר הבדלים בפירוש רש"י לעומת הדברים ב,תורת כהנים", כדלהלן, כי לפי פירוש רש"י בפשוטו של מקרא מתקבלת הגדרה שלישית, ממוצעת בין ,תורת כהנים" לבין הרמב"ם, לגבי מצות קידוש השם.
חלק מהשינויים בפירוש רש"י הם:
א) רש"י מצטט רק את הקטע הראשון מ,תורת כהנים" = ,על מנת הנס אין עושין לו נס", ומשמיט את הקטע ,שלא לעשות לו נס, עושין לו נס".
ובהתאם לכך משנה רש"י גם בציטוט ההוכחה: (א) הוא מביא רק את ההוכחה של חנניה מישאל ועזריה?י, ולא את ההוכחה השניה של ,וכשתפס מריינוס... ", המובאת בתורת כהנים.
הערות
- 1. אספו לי חסידי .. עלי זבח". וכן מוכח להדיא באגרת השמד להרמב"ם.
- 2. [והא שבגמ' (פסחים וב"ב שם) אי' ד,הרוגי מלכות" הם ,הרוגי לוד" ולא ר"ע וחביריו - הוא מפני שר"ע וחביריו ,משום הרוגי מלכות ותו לא (בתמי')", היינו שאצלם ,,איכא (גם) תורה ומע"ט" (ראה מסורת הש"ס ב"ב שם. דק"ס פסחים וב"ב שם), משא"כ ,הרוגי לוד" (וראה אגרת השמד שם)].
- 0. ועפ"ז יומתק מה שהרמב"ם שינה מל' הגמ' (פסחים שם) ,הרוגי מלכות אין אדם יכול (בב"ב - כל ברי' יכולה) לעמוד במחיצתן" - כי לשון זה מדגיש מדריגת שכרם, משא"כ בל' הרמב"ם שמדגיש מעלתן בענין מצות קדה"ש גופא.
- 1. וי"ל דענין זה הוא גם בדניאל וחנני' מישאל ועזרי', כי מצד נבוכדנאצר כאילו נהרגו (וגם מצדם, לא רק שלא חסר ,התרת עצמנו למות" אלא שהו"ל כאילו נהרגו) דהרי היו בתוך כבשן האש ודניאל בגוב אריות. ואינו דומה להצלה כזו שהאדם לא בא למצב של סכנת הריגה בפועל ורק איום של האנס. וראה בהנסמן בהערה 20
- 2. הטעם שלא הביא רש"י ראי' מאברהם והרן שהביא בפירושו (נח יא, כח) שהרן מסר עצמו ע"מ הנס ולא ניצל (וראה מת"כ ויפ"ת (השלם) לב"ר פל"ח, יג) - כי [נוסף ע"ז שזה ה" לפני מ"ת, הרי] הרן הי" מסופק בה' וביכלתו, כ"א דלאחרי שניצל אברם אמר שהוא משל אברם. ועוד: ענין זה הובא ברש"י מ,,מדרש אגדה" (ובזה גופא - ,י"א"), משא"כ הסיפור דחנני' מישאל ועזרי' שמפורש בקרא. ואכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.