162
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ד. .ולא בגנותו כלל"
אך אין די בהסבר זה, כי לגבי תלמיד חכם מוסיף הרמב"ם ,(מספר בשבח חבירו) ולא בגנותו כלל", ולכאורה: בהלכה זו, שאסור לספר בגנותו כלל" אין הבדל בין תלמיד חכם לבין ,כל אדם", הרי זהו איסור לשון הרע, כפי שמאריך הרמב"ם בהמשך בפרק בפני עצמו*.
אף אם נאמר שכוונת הרמב"ם היא להדגיש עד כמה זהיר תלמיד חכם בדיבורו, שאין הוא מספר בגנות חבירו ,בלל" - צריך היה הרמב"ם להביא תחלה את ההלכה החמורה ביותר, התמידית וכו' ,אינו מספר בגנות חבירו כלל", ולאחר מכן להוסיף שלפעמים הוא מספר בשבחו.
וכיצד מתאים לומר תחלה שהוא מספר בשבח חבירו, וכן -- שהוא איננו מספר בגנותו?!
הכרחי אפוא לומר, שהרמב"ם מדבר כאן על סוג מיוחד של ,מספר בשבח חבירו", שלגביו נדרשת ההדגשה והתוספת ,ולא בגנותו כלל"5.
אמור א
וההסבר לכך הוא: את הענין של תלמיד חכם ה,מספר בשבח חבירו" מציין הרמב"ם כהמשך לדבר המשנה ממסכת אבות* ,ודן את כל האדם לכף זכות". ויש לומר, שהכוונה היא ל,חבירו" שיש להזדקק ללמד עליו זכות. כלומר, ,חבירו" שבהתנהגותו יש דבר בלתי רצוי, אך בהיותו תלמיד חכם, הנוהג לפי ,מילי דחסידותא"* שבמסכת אבות, הרי הוא דן אותו לכף זכות.
ועל כך, החובה לדון לכף זכות, מחדש הרמב"ם, שתלמיד חכם ,מספר בשבח חבירו ולא בגנותו כלל". כלומר, הוא מספר בשבחו למרות שהוא רואה באותה שעה את ,גנותו", ואף יותר מכך - הוא ,מספר בשבח חבירו" באופן שהגנות נשללת לחלוטין ,כלל".
ה. תלמיד חכם מגלה את מעלות זולתו אך יש להבין: מדוע קשור ענין זה דוקא לתלמיד חכם?
וההסבר לכך הוא: מיד לאחר הענין של ,.ודן את כל האדם לכף זכות" קובע הרמב"ם שתלמיד חכם צריך להתנהג
הערות
- 4. הל' דעות פ"ז ה"ב ואילך. ועד"ז מובן שא"א לומר שהכוונה ברמב"ם (שם פ"ה) שמספר בשבח חבירו באופן שלא יבוא לידי גנותו - כי ג"ז מפורש ברמב"ם שם פ"ז ה"ד שהוא אבק לשון הרע, וכנ"ל הערה 42.
- 44. ואפילו כשאין בו משום לשון הרע - ראה רמב"ם שם פ"ז ה"ה.
- 5. ועפ"ז יומתק גם הלשון ,מספר בשבח חבירו ולא בגנותו כלל" - בחדא מחתא, ולא
- 4. בבבא בפ"ע ,ואינו מספר בגנותו כלל". ולהעיר מרמב"ם הוצאה הנ"ל (הערה 5) שבכמה דפוסים וכת"י הוא כנ"ל ,,ואינו מספר בגנותו (מגנותו) בלל".
- 6. פ"א מ"ו.
- 7. ראה ב"ק ל, א. וראה נמוק"י שם. וראה גם הקדמת הרמב"ם לשמונה פרקים שלו. לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 370.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.