145

,מכשול" ולבצע פעולה העלולה לגרום נזק לזולת ?. אמנם, התורה אינה מדברת שם

במפורש על איסור והיתר, אלא על תשלומים בעקבות נזק, אך אדרבה: אם נענשים, ויש לשלם עבור הנזק שגרמו

[ויותר מכך: ה,מכשול" המוזכר שם אינו ,שלו" כלל, כפי שמפרש שם רש"י שמדובר על בור ברשות הרבים, ובכל זאת ,,בעל התקלה" חייב לשלם עבור הנזק בדיוק כאילו היה המכשול ,שלו"]

הרי ודאי שזהו דבר אסור5?.

ולכן מסביר רש"י, שמדובר כאן על סוג שונה של איסור?:, אשר אינו

נכלל ואי אפשר ללומדו מהדין של ,כי יפתח איש בור...."י:, העוסק בגרימת נזק לזולת, כפי שיוסבר להלן בסוף סעיף ז' ואילך.

ז. דוקא בדוגמא האחרונה יש חידוש בדין מכך מובן בפשטות מדוע אין רש"י יכול להביא את שתי הדוגמאות הראשונות מ,תורת כהנים" ל,עצה שאינה הוגנת לו" - ,צא בהשכמה שיקפחוהו לסטים, צא בצהרים בשביל שישתרב", כי עצות מעין אלו שאינן הגונות נכללות, בדרך הפשט, בענין של ,,כי יפתח איש בור"?:: על ידי עצה רעה זו גורם האדם נזק לזולת.

אמנם, גרימת הנזק אינה ניכרת

,בי יפתח גו'" לא מפורש האיסור, מקום להוסיף אזהרה מפורשת. וכפרש"י לעיל פסוק יא (וכן בכ"מ) ,למדנו עונש אזהרה מנין".

אבל - אינו. כי בהמקומות שנאמר הן עונש והן אזהרה, נאמרו שניהם באותה לשון. משא"כ בנדו"ד, הרי העונש (על הגרמת נזק) והאזהרה נאמרו בלשונות אחרות לגמרי.

1 וראה לקמן הערה 37.

אבל ע"ד הפשט מכיון שתוכן האיסור הוא - גרם היזק לחבירו, מה לי ע"י מכשול בידים או ע"י עצה רעה (וכן - מה לי היזק בגוף או בנפש, כדלקמן בפנים).