142
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
106 לקוטי ג. דוגמא ל,עצה שאינה הוגנת לו"
בהמשך דבריו מציין רש"י דוגמא ל,,עצה שאינה הוגנת לו" - ,אל תאמר מכור שדך וקח לך חמור, ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו".
אין מובן:
א) המשמעות של ,עצה שאינה הוגנת לו" מובנת מאוד, לכאורה, ואינה דורשת הסבר, ומדוע צריך רש"י להביא דוגמא?
ב) אם צריך בכל זאת להביא דוגמא ל,עצה שאינה הוגנת לו", יש לכך דוגמאות פשוטות וברורות הרבה יותר>?
ג) יותר מכך: ב,תורת כהנים", שהוא המקור לפירוש רש"י, מובאות שלוש דוגמאות ל,עצה שאינה הוגנת לו": ,אל תאמר לו צא בהשכמה שיקפחוהו לסטים, צא בצהריים
קדושים א
בשביל שישתרב (שיכהו שרב ושמש*), אל תאמר לו מכור את שדך וקח לך חמור ואת עוקף עליו ונוטלה הימנו", ולפני כן מובאת דוגמא בקשר לדבר עבירה"': ,בא ואמר לו בת איש פלוני מהי לכהונה, אל תאמר לו כשרה והיא אינה אלא פסולה". מכל הדוגמאות הללו מצטט רש"י דוקא את האחרונה, ולא אחת מהדוגמאות הראשונות והברורות יותר+!
ד. ,ואתה עוקף עליו..."
ובדוגמא זו עצמה אין מובן מדוע מביא רש"י בפשוטו של מקרא גם את הסיום ,ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו", שהרי, בפשטות, זוהי ,עצה שאינה הוגנת לו", משום של,סומא בדבר" כדאי יותר להיות בעל ,שדה" מאשר ,חמור". ומדוע יש צורך להוסיף כאן ענין חדש לחלוטין - ,ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו"זו?
הערות
- 1. יקרא נותן כי מה נותן לו או למי נותן ולא יקרא .. אלא משים .. לזה הוכרחו חז"ל לדרשו בדבר ששייך בו נתינה .. והוא בעצה שנותן לו כו'" (וראה מנ"ח מצוה רלב אות ד בסופו).
- 2. ובביאור הרי"פ פערלא שם (נד, ג) הקשה עליו ד,אשכחן בקרא בכמה דוכתי לשון נתינה במקום ידוע אע"פ שאינו נותן לשום אדם כו'". ע"ש באורך. וראה מלבי"ם כאן. ואכ"מ.
- 4. ולהעיר שגם בחינוך שם מביא דוגמא זו דוקא. וראה משכיל לדוד כאן.
- 4. *) בשפ"ח שנדפס בחומשים ,מקראות גדולות" נשמט.
- 5. קרבן אהרן לתו"כ. וכן בפי' רבינו הלל שם.
- 6. וצע"ק שמהמשך לשון התו"כ משמע דזה אינו בכלל ,עצה שאינה הוגנת לו" (ולהעיר מ,לשון ספרי (ספרא)" בסהמ"צ להרמב"ם וכן בחינוך שם).
- 7. ואולי י"ל כי ,מכשול" בלישנא דקרא (כאשר אין פירושו כפשוטו) ובפרט כאן שבא בהמשך להענינים שבפסוקים לפני זה שכולם מדברים באיסורים: לא תגנובו גו' - נופל יותר על ,מכשול עון" (יחזקאל מד, יב. ובעוד מקומות) מאשר על ,עצה שאינה הוגנת" הגורמת הפסד או היזק. ולהעיר מב' הפי' בפרש"י בחוקותי כו, לז. ואכ"מ.
- 7. בפשטות מוסיף בזה הסיבה שהאדם יתן
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.