117

שבפרשות תזריע ומצורע לפני

פרשת אחרי?

בפרשות שעד פרשת שמיני מדובר בעיקר על ענינים שבקדושה: תחלה על הציוויים הקשורים לבניית המשכן, להכנת בגדי הכהונה וכו', ולאחר מכן - פרשת הקרבנות שהקריבו במשכן ובמקדש וסדרם של ימי המילואים, עד לסיומם - היום השמיני למילואים,

לאחר מכן מופיעות הלכות הקשורות לעניני העולם, שיש בהם תערובת של טוב ורע, וזקוקים ל,תורה אור" המביאה לידי ,,להבדיל בין הטמא ובין הטהור..."*' - התורה מאירה את דרכו של האדם ומזהירה אותו מפני הדברים הבלתי רצויים שבעולם.

בכך יובן גם הדיוק בלשון חז"ל9! לגבי הדינים שבפרשות תזריע ומצורע - ,כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף" = שהרי, לכאורה:

כיצד ייתכן לומר, שרק בפרשות תזריע ומצורע נתפרשה ,,תורתו" של האדם? הרי יש הוראות והלכות רבות

אחר' א

בקשר להתנהגות האדם, המופיעות לפני כן, ובמיוחד: עשרת הדברות, פרשה ששמה משפטים ועוד.

אלא, ההסבר לכך הוא: החידוש והפירוט - פירושה - של התורה (הוראה)"? הוא"'? להבדיל בין הטמא ובין הטהור...". ולכן פירושה של ,תורתו" של האדם - הוראות התורה, שלא לגבי התנהגות האדם באופן כללי, אלא לגבי עניני הטומאה? הנוצרים מגוף האדם עצמו (יולדת, צרעת, זב וכדומה), אשר התורה מורה אותנו, מלמדים את האדם כיצד ,,להבדיל" בענינים שבו עצמו - ביצירתו.

ולכן מופיעה הפרשה העוסקת בעבודת יום הכפורים רק לאחר ,תורת בהמה חיה ועוף" ולאחר ,תורתו" של אדם - כי המהות של יום הכפורים קשורה בעיקר דוקא לאחר דינים אלו:

ולאחר שהתורה מציינת ליהודי את ההוראות הקשורות לעיסוקיו בעניני העולם, אשר בהם עליו להישמר מפני דברים בלתי רצויים - ,להבדיל בין הטמא ובין הטהור" -