115
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
תכלית% הנגעים היא מלכתחילה למען הטהרה ולצורך ההתעלות הנגרמת על ידי כך, כדלעיל בסעיף ג'.
זהו ההסבר לכך שדוקא לגבי נגעי בתים נאמר ,ונתתי נגע...", ורק בהם ניכר בגלוי שהם ניתנים מלכתחילה לטובתם של בני ישראל, כי ביתו של האדם, שהוא בבחינת ,מקיף רחוק", שאינו בדיוק לפי גובהו ומדותיו של הדר בו, קשור לבחינת ה;יחידה" שבנפש5, מטמוניות שבנפש, ואמרו חז"ל שכל אדם שאין לו קרקע לבנות עליה בית אינו אדם", דרגה הנעלית לחלוטין ממגבלות הגוף,
[דרגות הנשמה המאירות באדם, או הדרגה הקשורה ללבושי האדם, שהיא ,מקיף קרוב", תלויות במדות ובמגבלות הגוף. ולא כן בית, שהוא ,מקיף רחוק", אשר קשור לדרגת ה,יחידה" שמעל למדות ולמגבלות הגוף],
ומצד היחידה שבנפש - יחידה
2) להעיר מלקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 66 ואילך ובהערות שם.
3) ראה אמרי בינה שער הק"ש פמ"ג. תו"ח בשלח רנד, סע"ב ואילך. ועוד.
4) הובא בהמשך תרס"ו ע' תקכ ועוד. וראה יבמות סג, רע"א ותוד"ה שאין שם.
לייחדך - מורגשים הענינים כפי שהם מלמעלה5.
ולכן, בנגעי בתים: א) אין הפרדה בין דיני טומאת נגעי הבית לבין סדר טהרת הבית. ב) כל פרשת נגעי בתים אינה מופיעה בהמשך לדיני טומאת נגעי אדם ובגדים (בסוף פרשת תזריע), אלא בהמשך ל,תורת המצורע ביום טהרתו",
כי בנגעי בתים גלוי, כיצד כל הנגעים הם רק למען ההתעלות הנגרמת על ידי טהרתם.
וכשם שקיים ענין זה לגבי נגעי בתים כפשוטם, כך הוא גם לגבי משמעותם הרוחנית - גלות וחורבן הבית וכדומה* - שתכליתם מלכתחילה" היא למען ה,טהרה", כדי לגלות את מטמוניות בנין בית המקדש% השלישי, אשר דוקא לגביו נאמר ,,ה' כוננו ידיך"*, מעל למגבלות הזמן - במהרה בימינו ממש.
(משיחות ש"פ מצורע תשמ"א, מוצאי ש"פ וילך (ר' תשרי) תשל"ט)
הערות
- 1. *) ובפשטות זוהי כוונת רש"י (ביומא שם) ,עקר עונו מתחלתו" - שנעקר העון מן האדם. משא"כ הענין דזדונות נעשו כזכיות שהו"ע בהחפצא, כנ"ל בפנים.
- 2. מצורע ג שיחות 184
- 5. שלכן רק התשובה שמצד עצם הנפש - יחידה, פועלת שוזדונות נעשו כזכיות (ראה לעיל סז והערה 58) - כי מצד יחידה נרגש איך שהירידה היא בשביל העלי' כו'.
- 6. ויק"ר פי"ז, ז.
- 7. ראה בארוכה לקו"ש חכ"ב ע' 197 ואילך ובהערות שם (בפי' דברי הויק"ר הנ"ל).
- 8. ראה ויק"ר שם.
- 9. בשלח טו, יז ובפרש"י שם. זח"ג רכא, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.