98
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
טומאה": מכיוון שהגדר של קרחת וגבחת הוא זה ש/,אין בהן שיער" - זאת אומרת לא רק שאין זה ,,מקום שער" כמו ראש וזקן (או שישנו שער בדומה לעור הבשר שבשאר חלקי הגוף) - אלא מלכתחילה אין בהם שער, אפילו לא כמו זה הקיים בעור הבשר סתם (אשר לכן זו ,פרשה" בפני עצמה בנגעים, סוג אחר של נגע),
- הרי במילא מובן, כי סוג הטומאה הקשור עם מקומות ,שאין בהן שיער", לא קשור עם ,שיער לבן" (אפילו כאשר לפועל גדלים שם שערות).
בסגנון אחר: מכיוון ש,קרח הוא" שולל (לא רק ,מקום שער" כמו ראש וזקן, אלא) שער בכלל, ,אין בהן שיער" - לכן, כאשר אצל ,קרח" גדל שער, הרי זה כאילו שהשיער הלבן אינו שייך למקום זה; ובמילא הגדרים והדינים בשייכות ל,שער" לא שייכים בקרחת וגבחת.
4 העבירות המביאות לנגעים, לשיטת רש" והרמב"ס
אף על פי שלדעת הרמב"ם גם קרחת וגבחת שונים בהגדרתם מנגעי עור הבשר, עם זאת, הוא מצרפם ביחד עם שאר סוגי הנגעים של עור הבשר (וגם מציאות וסימני הנגע שווים בהם: ,שהראש או הזקן שנקרחו כעור הבשר
תזריע ג
לכל דבר אלא שאין מטמאין בשער לבן"*).
אך היכן מדגיש הרמב"ם שזהו סוג אחר של נגע? לגבי נתקים, נגעי הראש והזקן; אותם מפרט הרמב"ם בפרק בפני עצמו בסוף כל נגעי אדם.
ויש לומר ההסבר בזה, ולבאר את ההבדל בין דעת רש"י ודעת הרמב"ם בענין זה - על פי טעמי המצוות:
בדברי רבותינו ז"ל%. נמנים כמה עבירות עליהם ,נגעים באים".
למרות שעבירות אלו הינן סיבה לכל סוגי הנגעים, מוצאים במפרשי התורה* שכמה מאותן עבירות קשורות עם סוג מסויים של נגעים (בהתאם להבדל שבין מראות הנגעים, פרטי הנגעים, הסוגים של נגע עור בשר שחין מכוה נתק...).
בפירוש רש"י על התורה'ל מביא רש"י רק שני ענינים שעליהם נגעים באים: ,הנגעים באין על לשון הרע"?*, ,הנגעים באין על גסות הרוח".
הערות
- 1. שיחות
- 7. רמב"ם שם פ"ה הי"א.
- 8. וכן בסוף הל' טומאת צרעת שם מפרש רק ב' סוגי נגעים בנגעי אדם ,שאין דומים זל"ז": שהרי לובן עור האדם קרוי צרעת ונפילת קצת שיער הראש או הזקן קרוי צרעת (וממשיך) ושינוי עין הבגדים או הבתים קרוי צרעת.
- 9. ערכין טז, א (על שבעה דברים). ויק"ר פי"ז, ג (על עשרה דברים). במדב"ר פ"ז, ה (על י"א דברים. ועד"ז בזח"ג רו, א). ובכ"מ.
- 0. ראה אלשיך וש"ך עה"ת פרשתנו. ועוד.
- 1. מצורע יד, ד.
- 2. וראה גם פרש"י פרשתנו יג, מו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.