97

ג צתק" הוא סוג שונה לגמרי של נגע

על פי כל הנ"ל יובן גם ההבדל בין שיטת רש"י ושיטת הרמב"ם - האם העובדה שקרחת וגבחת אינן מקום שיער היא טעם לכך ששיער לבן לא מהווה שם סימן טומאה:

לפי רש"י, המילים ,קרח הוא" (המציינות שאין זה ,מקום שער") באות רק לשלול שאין זה ,מקום שער" כמו ראש חקןיי, אך אין זה ,גרוע" יותר מאשר שאר חלקי הגוף (עור הבשר). ולכן, אין טעם ששיער לבן לא יהיה כאן סימן טומאה - אלא בדיוק כמו בשאר הגוף, שאינו ,מקום שיער" כמו ראש וזקן, ושער לבן מהווה שם סימן טומאה*.

אך שיטת הרמב"ם היא - כפי שהוא פוסק בהלכות טומאת צרעת" - ש,נגעי הראש והזקן הוא שיפול השיער שבהן מעיקרו וישאר מקום השיער פנוי וזה הוא הנקרא נתק .. בין שהיה מראהו עמוק בין שלא היה עמוק,.. ", זאת אומרת ש,נתק" (;,נגעי הראש

והזקן") הוא סוג אחר של נגע;

וזה שקרחת וגבחת מטמאות בנגעים - אין זה ענין שבדרך ממילא (כמו לשיטת רש"י), שמכיוון שאין שערות הרי זה בדרך ממילא כמו עור הבשר - אלא: קודם צריך לחול על כך גדר של ,קרח הוא" ש,אינה ראויה לגדל שער"* (או שפעולות האדם גרמו לנשירת שערו ,אף על פי שראוי לגדל לאחר זמן הואיל ואבד כל שיער ראשו עתה הרי זה נקרא קרח או גיבח"*), ואז ישנו לימוד מיוחד ש,הקרחת והגבחת מטמאות" כמו עור הבשר, כמו שהרמב"ם מביא* , שנאמר בהן כמראה צרעת עור בשר" (לא כמו שיטת רש"י שיודעים זאת מהמילים ,קרח הוא" עצמן).

זאת אומרת: לדעת הרמב"ם קרחת וגבחת אינן אותו סוג של נגע כמו נגעי עור הבשר>*.

וזהו מה שהרמב"ם מסביר - ,ולפי שאין בהן שיער אין השיער הלבן סימן