94
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ג. מנץ לרש"י שקרחת מטמאה בשער לבן
בנוגע לסימנים המובאים ברש"י ,,בשער לבן ומחיה ופשיון" - שואלים המפרשים?: הרי זו משנה מפורשת3 שקרחת וגבחת מטמאים רק בשני סימנים, במחיה ובפשיון, אך לא בסימן של שער לבן. וכפי שמפורש גם ב'תורת כהנים' על הפסוק ,צרעת פורחת היא": ,צרעת - מלמד שהיא מטמאה במחיה, פורחת - מלמד שהיא מטמאה בפשיון, היא - אינה מטמאה בשער לבן".
ומנין לוקח רש"י את החידוש ש,כי
ימרט ראשו" נידון גם בסימן של שער לבן, היפך ההלכה?
בדפוסים ישנים'? וכתבי יד של פירוש רש"י אכן לא נאמר ,בשער לבן":. אך מכך שמוצאים זאת בדפוסים הנפוצים, וכך היתה הגירסא לפני הרא"ם (ר' אליהו מזרחי)%? וכמה מפרשי רש"י?, מובן שהגירסא ,בשער לבן" - ,יש לה מקום" בפירוש רש"י (פשוטו של מקרא).
הרמב"ם בספר היד החזקה*? אומר לגבי דין זה: ,,הקרחת והגבחת מטמאות בב' סימנים במחיה ובפשיון... ולפי שאין בהן שיער אין השיער הלבן סימן טומאה בהן".
מכך משמע, לכאורה, שהרמב"ם אינו סובר כדרשת ה'תורת כהנים' שהטעם ששיער לבן לא מטמא כאן הוא מצד לימוד ומיעוט הכתוב, אלא מטעם אחר ,לפי שאין בהם שיער". וכפי
הערות
- 1. רש"י מפרש פפש"מ, ואין ענינו לשלול פי' המשנה ותו"כ שע"ד ההלכה*.
- 2. משכיל לדוד כאן ונשאר בצ"ע. וכ"ה במנ"ח מצוה קסט סוס"ח. ועוד.
- 3. נגעים פ"ג מ"ו, פ"י מ"י. וראה מפרשים שם.
- 4. *) ואף שנת' במ"א (לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 0 ואילך) שזהו בנוגע לשאר חומשים, משא"כ בספר ויקרא (ובפרשיות אלו) כיון שרש"י מביא כו"כ פירושים והלכות מתו"כ וגם מציץ להם, לפעמים מפרש רש"י פירוש לשלול פי' או הלכה שבתו"כ - ה"ז בנוגע לפירוש או ביאור שבתו"כ הנלמד מפשט הכתובים וכיו"ב (וכמו בפי" ,,תנוך" (שבלקו"ש שם), שמבואר בתו"כ (ע"פ הכתוב) מקומו המדויק), אבל פשיטא שאין רש"י (מביא או) שולל כל הדרשות וההלכות שבתו"כ בפרשיות אלו ובספר ויקרא, שאינם ע"פ פשוטו של מקרא. וכנראה בפועל. וכן בנדו"ד, שבתו"כ נתמעט שער לבן ממש"נ בכתוב ,היא" (כדלקמן בפנים) - שאין רש"י צריך לשלול דרשה זו (שאינה כלל ע"ד הפשט).
- 5. תזריע ג שיחות 11
- 4. בדפוס ראשון ודפוס שני. 5 כן הוא גם ברוב כת"י שתח"י, וכן הובא ברש"י בערלינער שאינו בכת"י ודפוסים מוגהים. ובכמה מקומות (תו"ת כאן. ועוד) שט"ס בפרש"י. וראה גם באר מים חיים (לאחי המהר"ל) לפרש"י, דמשמע דאינו גורסו. וכן מפורש בס' זכרון.
- 6. שהרי ברא"ם הובא זה, ולא רק בתחלתו בהעתקת לשון רש"י (שיתכן שזוהי הוספת המעתיקים, והרא"ם ציין רק מקום פירושו), כ"א גם בתוך פירושו (וכ"ה ברא"ם הנדפס עם פירוש הנחלת יעקב), ומ"מ לא העיר ע"ז.
- 7. במשכיל לדוד.
- 8. הל' טומאת צרעת פ"ה ה"ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.