85
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
תזריע א שיחות [וזוהי שאלה הדורשת תירוץ סומך על הביאור בגמרא':, שזהו משום בפשוטו של מקרא, ונשאלת אכן על" ש,בשעה שכורעת (האשה) ללדת
ידי במה וכמה ממפרשי התורה. ויתירה מזו: מוצאים בפירוש רש"י לעיל, אודות קרבן עולה שבו נאמר* ,ונרצה לו לכפר עליו" - ורש"י מפרש ומבהיר: ,על מה הוא מרצה לו כו' על עשה ועל לאו כו'"].
ופשוט, שאי אפשר לומר שרש"י
כאן* הוא לא כפרה על חטא, כ"א לשון קנוח והעברה של הטומאה (כמו שפי' בדעת זקנים בעה"ת פרשתנו יב, ח) - דהרי כאן נאמר ב' לשונות ,וכפר .. וטהרה", שמזה מובן ש,וכפר" אינו ענין הטהרה**.
6 ויקרא א, ד.
קופצת ונשבעת כו'". ובפרט שהוא אפילו לא מרמזו!
חייבים איפוא לומר, שה'בן חמש למקרא' מבין זאת מעצמו, לפי פשוטו של מקרא שהוא כבר למד, כדלקמן.
ו\ בכל לידה יש מהעונש על חטא עץ הדעת ומכאן הצורך בכפרה כאשר לומדים את פרשת היולדת, ,אשה כי תזריע וילדה... וטמאה... כימי נדת דוותה"*3 - הדבר מזכיר מיד את הצירוף של אשה לידה וצער, הבא כעונש על חטא, בפרשת בראשית, שם הקדוש-ברוך-הוא אמר לחוה לאחר שחטאה בעץ הדעת: ,אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך בעצב תלדי בנים"*. כל לידה (הבאה כתוצאה מהריון ,ותהר ותלד") - היא באופן של (עצבונך והרונך ,צער העיבור"*) ,בעצב תלדי בנים" ,צער הלידה"* - שיש בה חלק מהעונש על חטא עץ הדעת.
ועל פי זה מובן טעם הטומאה - של
7 נדה לא, ב (הובא בכמה מפרשי התורה כאן).
9 בראשית ג, טז. וראה בחיי פרשתנו עה"פ כלי יקר ריש פרשתנו. ועוד.
הערות
- 1. *) אבל להעיר מפרש"י לעיל (וישלח לב, כא) ונראה בעיני שכל כפרה שאצל עון וחטא ואצל פנים כולן לשון קנוח והעברה הן. - ולהעיר ג"כ שהקדמת רש"י שם היא ,ונראה בעיני" ולא ודאות גמורה.
- 2. **) בבעה"ת שם מביא: וכן וכפר על המטהר דמצורע וכן וכפר על הבית דנגעים וכן וכפר עליו דגבי זב דבכל אלו לאו כפרה ממש כו"".
- 3. אבל: בנוגע לזב וזבה שנאמר (מצורע טו, טו. ל) ,וכפר עליו.. מזובו.. וכפר עליי.. מזוב טומאתה" (ולא - ,,וכפר.. וטהר" וכיו"ב, כמו כאן) - י₪ לומר שגם לפרש"י הוא קנוח והעברת הטומאה (ואף שענין הטהרה כבר נזכר בפסוקים לפנ"ז (טו, יג. כח) - הרי בפסוקים אלו מוסיף ,,וכפר לפני ה' מזובר . לפני ה' מזוב טומאתה").
- 4. ובנוגע לנגעים (נגעי אדם ונגעי בתים) שנאמר (שם, יד, כ. נג) ,רכפר .. וטהר" - הרי מפורש בפרש"י (ר"פ מצורע יד, ד) שנגעים באים על חטא - לשון הרע וגסות הרוח (רבפשטות גם נגעי בתים בכלל זה. ואי"ז סותר מה שפרש"י (יד, לד) ,,בשורה הוא להם", כמשנ"ת לקמן ע' 107 ואילך ובהערות שם).
- 8. ל' מדוה וחולי (פרש"י).
- 0. לשון רש"י בראשית שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.