76

> לקוטי טומאה דוקא כאשר ,מאכל אדם" הוכשר לקבל טומאה על ידי ,שיבלל תחילה באחד משבעה משקין", כי דוקא אז יש ריבוי של חיות הקדושה, שממנה רוצה ה,קליפה" לספוג תוספת של יניקת חיות,

ויש לומר, שוהו ההסבר בפנימיות הענינים לכך, שדוקא לגבי מעקין יש יותר גזירות ואזהרות מפני הטומאה, יותר מאשר באוכלין'?, מפני מעלתם המיוחדת של המשקין, שהם בעלי תכונה של השפעה והתחברות עם הזולת, שזהו אחד הסימנים של הקדושה - השפעה<, ההיפך מ,מכניס ואינו מוציא"*.

לעומת זאת, כאשר ,מאכל אדם" לא הוכשר על ידי מים, אין אצלו חיות רבה כל כך של קדושה, ולכן אין הוא מקבל טומאה, כי הקליפה אינה ,נדחקת" לשרות שם.

ד. התנאי השלישי - חיבור למקור

לאחר כל האמור לעיל, יכולה להתעורר שאלה וטענה:

הקדוש-ברוך-הוא הציב את היהודי בעולם הזה הגשמי, הנקרא ,עולם הקליפות וסטרא אחרא"*, ו,הרשעים

גוברים בו"<. בנוסף לכך אומרים ליהודי, שככל שישתדל יותר להשפיע בעבודתו הרוחנית על סביבתו, כך תגבר השתדלות הקליפה להכשילו?, כדי לקבל תוספת יניקה חסדושלום. ואילו מי שאינו משתדל להשפיע בעבודתו, אינו צריך לחשוש ולהזהר מפני הטומאה!

הכרחי לומר, שבודאי נותן הקדושברוך-הוא עצה והדרכה ליהודי, כיצד יוכל להשמר מפני הטומאה, אף יותר ממי שאינו משתדל כראוי בעבודת ה'.

על כך נוסף התנאי השלישי בטומאת אוכלין - ,כל האוכלין הגדילין מן הקרקע .. כל זמן שהן מחוברין אפילו כשורש קטן שיכולין לחיות ממנו אינן מקבלין טומאה (אפילו אם הוכשרו במים)". משמעות תנאי זה בעבודת האדם היא: כאשר ,מאכל אדם", עבודתו הרוחנית של האדם, נעשה באופן שהוא נשאר מחובר למקום גידולו, אפילו על ידי ,שורש קטן (אך) שיכולין לחיות ממנו", הרי אז - ,אינן מקבלין טומאה".

ה. עבודת האדם - חדורה באמונה ובמס:רות נפש

ההסבר לכך הוא: שרשן ומקורן של כל הפעולות