72

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

וישנם ענינים שהם בדוגמת ,קדשי שעה" - ענינים חדשים ש,תלמיד ותיק עתיד לחדש", תקנות גדולי ישראל הנדרשים מצד דרישת השעה, .בקעה מצא וגדר בה גדר"*, וכיוצא בזה.

בדברים שבהם הורגלו מדור דור - אין כלדכך קשיים לנצח את היצר הרע, מכיוון שכבר עברו את השלב של ,כל התחלות קשות"'י; ויתרה מזה - הרגל נעשה טבע. אולם בנוגע לעבודות שהינם בדוגמת ,קדשי שעה" מתייצב היצר הרע כנגד בכל תוקף, בטענה: מה יום מיומיים, ,מנהג אבותינו" היה בלי חידוש זה, וכו' - עד שהוא עושה מעצמו מנהיג ופוסק הדור הקובע מהי דרישת השעה.

ולכן נדרשת זהירות יתירה בעבודה חדשה (ובפרט - כזו שהיא לא רק ענין לפי שעה*י, אלא - נוגעת גם לדורות) יותר ויותר מאשר בנוגע לעבודות הרגילות שהם בדוגמת ,קדשי דורות".

וזאת למדים מהביאור הנ"ל בשיטת התלמוד, שהעובדה ש,קדשי שעה" אלו נאכלו באנינות (וקדשי דורות נשרפו) - הייתה רק הוראת שעה לאותו יום; אך הסדר הרגיל צריך להיות באופן הפוך - שקדשי שעה הינם (קשים יותר

לביצוע, ובמילא - ) חמורים יותר מקדשי דורות; ואפילו במקום בו מותר ,לאכול" קדשי דורות, אין זו ראיה שניתן ,לאכול" קדשי שעה.

וכפי שמוצאים בקרבנות המילואים: הקרבן הראשון אותו הקריב אהרן - פר החטאת - הוא לא אכל ממנו (כמו חטאת של קדשי דורות), אלא הצטווה - ,,תשרוף באש"י.

משום שבקדשי דורות, בהם היצר הרע אינו מתנגד עד כדי כך, ניתן ,לפרגן" את התענוג של אכילת הקרבן, שיש בו הנאה, גם הגוף מקבל מכך הנאה ותענוג;

לעומת זאת ב,קדשי שעה", בהם היצר הרע פועל ביותר כדי לבלבל וכו' נדרשת זהירות יתירה בנוגע לאכילהיי. בשעה שמרגישים תענוג אישי ובפרט גופני, הדבר נותן מקום המאפשר אחיזה וכו' ליצר"הרע -

אלא צריכה להיות שריפת הקרבן, ביטול לגמרי.

קבלת פנל משיח - .קדשי שעה" של דורנו

וזוהי ההוראה למעשה בדורנו זה:

הערות

  1. 6. עירובין ו, א. וש"נ.
  2. 7. מכילתא ורש"י יתרו יט, ה. 8 שהם קלים מקדשי דורות (כנ"ל בפנים), וכן בעבודה - שמכיון שנוגע רק לשעה ואין בהם לדורות, אין היצה"ר מנגד כ"כ כו'.
  3. 3. שמיני ב שיחות 6
  4. 9. תצוה כט, יד.
  5. 0. ולהעיר מענין דפרש חגיכם (רק ג' פעמים בשנה) קאמר פרש שבתכם (מדי שבוע בשבוע) לא קאמר (זח"ב פח, ב. אלא שביאורו ע"פ חסידות באו"א - ראה תו"א ר"פ ח"ש. סידור ר, גדד. רג, ג ואילך. ועוד).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.