71

8 לקוטי ויש לומר - שהם הולכים בזה לפי שיטתם:

לפי שיטת התלמוד, שהיסוד של אהרן היה רק מצד ,קל-וחומר ממעשר הקל" (כי מצד הסברא, לולא הקלוחומר, היה גם אהרן מודה שצריך לאכול את שעיר ראש-חודש באנינות, במכל-שכן מקדשי שעה החמורים) - ואם כן צריך לומר, שזה שמשה (מלכתחילה) סבר אחרת, היא כי בשעת מעשה הוא לא ידע את הלימוד מ,מעשר הקל"י:, כאן היתה שכחה - משה רבינו שכח את הדין (והלימוד) ממעשר.

לעומת זאת, לפי פירוש רש"י על התורה, ההבדל בין עמדתו הראשונית של משה ודעת אהרן היתה - ענין של סברא: משה סבר שהיתר האכילה באנינות קשור עם היום, להיותו יום שמיני למילואים?י, ובמילא אין הבדל בכך בין קדשי שעה וקדשי דורות; אך

שמיני ב

אהרן חידש שהיתר האנינות היה רק לקרבנות מיוחדים (של היום כשמיני למילואים), אך לא ניתן משום כך להקל בשעיר ראש-חודש שהוא מקדשי דורות.

ולכן לא אומר רש"י שאצל משה היתה שכחה - כי על סברא לא מתאים לומר: שכח ולכן אמר - היפך הסברא! ניתן לשכוח דן, בדומה לנאמר ,נתעלמה ממנו הלכה"*:, אך אין מקום לומר ששוכחים סברא (אפשר לעשות טעות בסבראי:, אבל לא לשכחה).

אלא, לפי פשוטו של מקרא, משה אמר ,לא שמעתי" - הוא לא שמע מהקדוש-ברוך-הוא את החילוק הזה.

ו בעבודות חדשות, ,קדשי שעה", נדרשת עמידה איתנה מול בלבולי היצר

מכל ענין צריך לקחת הוראה בעבודת האדם'י. ויש לומר שההוראה מענין הנ"ל - עד כמה צריך להיות זהיר בענינים שהינם בדוגמת ,קדשי שעה":

ישנם ענינים בעבודת האדם שהם בדוגמת .קדשי דורות" - ענינים קבועים הקיימים מדור דור בלי שינוי;