65

דבר מתגלית על ידי כך ההתבטלות הפנימית שמצד טבע נפשו.

ומשום כך פוסק הרמב"ם להלכה - והתורה על הרוב תדבר* - ,כמה שיעור שהייתו כדי לקרות ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו והודות לה' כי טוב כי לעולם חסדו וזהו שיעור השתחויה", שההשתחויה נעשית עם שהייה מסויימת. כלומר, אין קיימת אצלו רק ההשתחוואה בכח המעשה ,ויכרעו אפים ארצה וישתחוו" כי אם גם הודאה לה' בנפשו.

והרמב"ם נוקט כאן בשיטתו - כפי שהוא פוסק* שאפילו יהודי אשר צריך לכפות עליו בבית דין של עכו"ם לקיים את ציוויי התורה, אף הוא ,רוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות", וזהו רצונו האמיתי של כל יהודי. ולכן, אף כאשר כופים עליו, ובגלוי נראה שקריאתו ,רוצה אני" היא רק משום הכפיה בשוטים, ווהי

,כריעה בעלמא", בחיצוניות בלבד - פוסק הרמב"ם, שאדרבה ,אין זה אנוס ממנו", ורק ,יצרו הוא שתקפו, וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני כבר גרש לרצונו". וזוהי השתחוואה גם מצד נפשו פנימה.

ולכן נדרש אצל כל "ודי שבהשתחוואה החיצונית שבמעשה בלבד, הוא יעורר ויגלה את עצמו עד אשר ,יאמר" ההתבטלות הקיימת בהעלם מצד פנימיות נפשו.

ועל ידי שמשתדלים להשפיע על כל יהודי בדרכי נועם ובדרכי שלום להגיע למצב של ,תשש יצרו" - ורק לצורך ,לכופו וכו'" צריך בית-דין שלם - ושיתגלה אצלו הרצון האמיתי והפנימי, אשר כל יהודי ,רוצה .. לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות", הרי על ידי כך מזרזים יותר את בנין בית המקדש השלישי, כאשר כל ישראל יעלו לרגל ונגיע לידי ,לראות ולהשתחוות לפניך (בשלמות כראוי) בבית בחירתך", במהרה בימינו ממש.

(משיחת ש"פ האזינר תשמ"ה)