54

6 לקוטי נעלית מעבודת האדם במעשה בפועל, בשתיה.

וזוהי המשמעות הפנימית לדברי הרמב"ם בסיום ,וכוס זה אינו חובה כמו ארבעה כוסות" - הוא קשור לדרגה הנעלית מחובה, כידוע ההסבר5 בענין תפלת ערבית רשות*. וכך גם לגבי כוסו של אליהו, הקשורה לענין הגאולה, שמעל לעבודת האדם.

ח. הכוס החמישית - בתקופות של עבודה מושלמת

בכל זאת יש הבדל ביניהן: הכוס החמישית מדגישה, שהיא באה בהמשך לעבודת האדם, ואילו כוסו של אליהו נפרדת, היא אינה באה ככוס חמישית וכהמשך לארבע הכוסות, כהמשך לעבודה שלפני כן.

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

ההמשכה הרוחנית שעל ידי הכוס החמישית באה דוקא באמצעות ולאחר שקיימת שלמות של עבודת האדם לפני ט. בדומה למבואר לגבי ה,אתערותא דלעילא" השלישית, הבאה דוקא לאחר שהאדם מכין ,אתר שלים"*.

חג הפסת

ולכן מוזכרת הכוס החמישית בגמרא ובתקופת הגאונים והרמב"ם, ובתקופות הללו היו שנהגו למזוג כל אחד לעצמו, ולעבודתו הרוחנית, כוס חמישית - כי> עבודתם שלהם - של הראשונים כמלאכים וכו' ו/אכשור דרי?" (בתמיהה") - בליל הסדר ובשתיית ארבע הכוסות היתה נעלית ביותר, ובשלמות, ולכן עבודתם היוותה כלי לקבלת ההמשכה מדרגה זו, החמישית, הקשורה לכוס החמישית %*.

אך בדורותינו אלו, של עקבתא דמשיחא, כשהעבודה הרוחנית אינה מושלמת כל כך כדי להוות כלי ראוי (אתר שלים) לדרגה נעלית זו, לכן אין הכוס החמישית נהוגה בדורותינו.

אבל כוסו של אליהו קשורה לאמונתו של היהודי בביאתו, כפי שמובן מהמשך דברי אדמו"ר הזקן, שאת המנהג הזה הוא מציין בהמשך לתחלת הסעיף* ,ובקצת מקומות נוהגין שלא לנעול החדרים שישנים שם בליל פסח כי הוא ליל שמורים לכל בני ישראל לדורותם להוציאם מגלות הזה