53
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מ,חוק יעקב"* ,ונוהגין במדינות אלו למזוג כוס אחד יותר מהמסובין, וקורין אותו כוס של אליהו הנביא".
מכך מובן, שאלה הם שני דברים שונים לחלוטין, ועד כדי כך
א) שהם כתובים ומחולקים בשני סימנים נפרדים.
ב) הם נקראים בשמות שונים - ,כוס של אליהו" ו,כוס חמישי",
ופרטיהם ודיניהם שונים זה מזה: ,לשתות כוס חמישי" תתירו למי שצריך... ואז הוא צריך לומר הלל הגדול וכו', ואילו כוס של אליהו ,נוהגין במדינות אלו", ולא זו בלבד שיש להתיר.
ג) וההבדל הגדול ביותר - מוזגים רק ,כוס אחד יותר מהמסובין" והוא שייך לכל המסובים, ולא כוס לכל אחד, ואילו את הכוס החמישית, התירו לכל אחד הזקוק לכך.
ומכך מובן גם לגבי הרמב"ם ושיטתו בכוס החמישית, הסובר, כדלעיל, שאין זה היתר או רשות בלבד, אלא חובה - ויש לו, שאין זו חובה של כוס אחת בלבד לכל המסובים, אלא כוס לכל המקיים מצות ארבע כוסות, ומדיוק לשונו ,יש לו למזוג", ואפילו אינו אומר באופן סתמי ;יש למזוג כוס חמישי?*.
חג הפסת שיחות 8\
כוסות אלו - דרגה נעלה
ויש להסביר, בדרך אפשר, בפנימיות הענינים, מדוע
א) הכוס החמישית וכוסו של אליהו הם שני דברים שונים, בפרטיהם ובדיניהם, כדלעיל, ויותר מכך:
ב) מוצאים ביניהם ניגודים - בכוס החמישית פוסק הרמב"ם: ויש לו למזוג כוס חמישי, אך בפועל אין נוהגים כך, ובשולחן ערוך נפסקה ההלכה'* שזהו היתר בלבד לאיסטניס או למי ש,תאב .. לשתות"". ואילו לגבי כוס של אליהו, להיפך: כוס זו אינה מוזכרת בגמרא ובדברי הראשונים, אלא בספרי האחרונים בלבד, ודוקא כוס זו נהוגה בכל תפוצות ישראל.
ויש לומר שההסבר לכך הוא: השווה בין שתי כוסות אלו, לפי האמור לעיל, הוא שאין שותים אותן, אלא מוזגים אותן בלבד. מכך מובן ששתיהן קשורות לעבודה רוחנית ולדרגה שהיא
הערות
- 9. שם סק"ו.
- 0. בהגדה של פסח למהר"ל שם (בדברי
- 3. נגידים): ולפיכך נראה לי שכוס ה' די שישתה אותו רק ראש הבית בלבדו .. ובזה יובן הטעם שנוהגים לעשות כוס ה' מן הכוס שהכינו מקודם לכבודו של אליהו הנביא כו'. אבל אי"ז כפי דעת הרמב"ם באם נפרשה שאינו שותה הכוס, כנ"ל סוס"ג, ושהוא מוזגו לכ"א בפ"ע מהשותים ד' כוסות, כפשטות לשונו, ולא כפי ההלכה שנפסקה בשו"ע אדה"ז דהוי ב' ענינים, כ"א בפ"ע.
- 1. והב"י בשולחנו לא הביאו בכלל.
- 2. ולהעיר שגם הרמב"ם עצמו לא נהג בזה בפועל כעדותו של בנו הר"א בן הרמב"ם, כנ"ל הערה 8. וראה לקמן הערה 48.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.